בעניין אופן לבישת הציצית ישנו ביאור נפלא בשיחת הרבי מלך המשיח, שמודפסת בליקוטי שיחות חל"ג לפרשת שלח, ושם מבאר בפרטיות חילוקי המנהגים שבדבר .
וכדי להבין את טעם המנהג, יש להקדים תחילה בקצרה את שורש המחלוקת הכללית בדבר, ומתוך זה יהיה ניתן להבין את הטעם.
ביסודה של שאלה, ישנה מחלוקת כללית בין הפוסקים ובין המקובלים (חכמי הקבלה) – האם הציצית צריכה להיות מחוץ לבגדים או שהציצית צריכה להיות מתחת לבגדים, ובעצם, חלוקים במהותה של הטלית קטן.
לדעת הפוסקים (הטור ועוד) הציצית צריכה להיות מחוץ לבגדים, מאחר שעניינה של הציצית היא זכירת מצוות ה' בפשטות ובגילוי, שע"י ההסתכלות בחוטי הציצית זוכר מצוות ה'. וכמו שמפורש בפסוק "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" – שע"י הראייה יזכור את כל מצוות ה', ויבוא לקיימם בפועל.
ואילו לדעת המקובלים (כתבי האריז"ל, הזוהר ועוד) הציצית צריכה להיות מכוסה, מאחר שלשיטתם הציצית עניינה פנימיות, ולכן היא צריכה להיות בפנימיות כפשוטה, וע"י ההסתכלות הפנימית זוכר מצוות ה'. והכוונה היא לקדושת ועליית האדם עצמו למעלה נעלית יותר במצות, וחלוקה הטלית קטן מהטלית גדול, שהטלית גדול ההסתכלות בה היא הסתכלות חיצונית, ואילו בטלית קטן ההסתכלות היא הסתכלות פנימית ומהותית.
בכתבי האר"י מובא על הנהגת האריז"ל בעצמו בלבישת הציצית, שהיה לובש את הטלית מתחת לכל הבגדים, וכן הציציות היו מכוסות ולא גלויות.
בשיחה שם לן ודן בעומקה של הלכה, ומסביר בפרטיות פרטי השיטות השונות בדעות הפוסקים גופא וכן בחילוקי הדעות בשיטת המקובלים דבר דבור על אופניו.
ולסיכומו של דבר יוצא שם, שהסיבה לכך ש"שכו"כ מבנ"י, וגם מהחסידים לובשים הט"ק תחת הבגדים — ונזהרין שהציצית יראו מבחוץ, ב¬התאם לפס"ד אדה"ז בשלחנו" – כפי שהוא כיום המנהג המקובל אצל חסידי חב"ד הוא מאחר שיש כאן שילוב מסויים;
את הבגד עצמו לובשים מתחת כל ה¬בגדים, וזהו בכדי שיהי' גם הענין ד"פנימי", וכשיטת המקובלים בזה. אך את הציציות מקפידים להוציא כלפי חוץ, מאחר שהנהגתו של האריז"ל שגם הציציות יהיו מכוסות, היא לא הוראה לרבים ואינה שייכת לרוב בני ישראל .
הנהגת האריז"ל — שהט"ק וגם הציציות יהיו מכוסות, היא לחלק מאוד מסוים, שהם אינם צריכים (כ"כ) לגדר "וראיתם אותו" כפשוטו (במשך כל היום וכל רגע) בשביל זהירות וקיום מצות כפשוטו, ואצלם מאיר יותר ענין הראי' בפנימיות.
ואילו רוב בני ישראל זקוקים לזכירת כל המצות כפשוטה, הן בסור מרע שלא יזדמן חטא על ידו, והן בועשה טוב, קיום כל המצות, והוא ע"י "וראיתם אותו (שאז) וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם".
והיינו בפשטות – שרואה את חוטי הציצית ובכך זוכר לקיים את כל מצוות ה', ולהשמר מן החטאים.
ובכך מסביר הרבי את טעם המנהג בדורות שלפנינו –
"ומה"ט גם בדור שלפנינו לא ראינו הנהגה זו ללבוש ט"ק תחת כל הבגדים באופן שהציציות תהיינה מכוסות בכל בנ"י כ"א בחלק מהם, וי"ל מפני שזהו "אפס קצהו ושמץ מנהו" מהעבודה הנעלית של האריז"ל ".
ובעניין המנהג ללבוש את הטלית קטן גם בלילה הוא ע"פ מה שכתוב בפע"ח: "אין טלית וציצית בלילה. . אך הט"ק צריך שישכב עמו אפי' במטה. . לעולם לא יתבטל. . אפילו בלילה אינו נפסק רק של גדלות לבדו הוא שמתבטל אבל ציצית (דט"ק). . לעולם לא יתבטל אפי' בלילה לכן נקרא ט"ג וט"ק ולכן ראוי ליזהר שלא להסיר מעליו ט"ק בשום זמן אפילו בהיותו ישן רק ב¬כניסתו למרחץ, לכך ראה דוד עצמו ערום במרחץ ולא בהיותו ישן כי אז הי' לו ט"ק כנ"ל.
והיינו כי ע"פ כתהאריז"ל אין תקנת הט"ק בעיקרה בשביל קיום מצות "וראי¬תם אותו וזכרתם את כל מצות ה'", אלא עניינה הוא הפנימיות.
וכן הוא גם פסק ההלכה בדברי אדה"ז בסידורו:
והמדקדקים נוהגין לישן בטלית-קטן, כדי שאם ישן על היום לא יהיה ערום ללא מצוות, וגם לא יצטרך ללובשו קודם נטילת ידיים…, ואף אם פשטו מעליו וחזר ולבשו בלילה אין בו משום בל תוסיף, מאחר שיש אומרים שכסות יום חייב בלילה, וכן על-פי הסוד יש מצווה בלבישת טלית-קטן גם בלילה"..
