נושא: כללי

הרחבת מרפסת

שכן שגר בקומה א' בבניין, האם יכול לעשות הרחבה לביתו בתוך חצרו – בלא רשות שאר השכנים.

חייב לקבל את רשותם בכדי להרחיב את ביתו.

מקורות

ראה מה שדן בזה בספר דרכי משפט (פרק שישי דיני טענת הוספת דיירים. אות ב), יכול אדם להוסיף על ביתו כגון על נבי ביתו כשהגג הוא שלו או מן הצד אם הקרקע שמוסיף בו הוא שלו אם לא יעשה לתוספת זו פתח לחצר השותפים אלא הפתח יהיה בדוקא לתוך ביתו שממנו יוצאים לחצר השותפין (שו"ע סי' קנ"ד ס"א סמ"ע שם אות ב) ואין השכנים יכולים לעכב בטענה שבזה יתרבו הנכנסים ויוצאים בחצר המשותף מצד שיכול להשאיל ולהשכיר את החלק שבא להוסיף לבנות, והטעם משום שאין אדם עשוי להשאיל ולהשכיר לאחרים שיעברו דרך עליו ואם יזדמן שישאיל וישכיר לא יהיה אלא עראי ואין השכנים יכולים לעכב משום זה [כן הוסיף בנמוקי יוסף לב בדפי הרי"ף ד"ה מתני' לא בטעם הדין וזה לשונו ופותחה לתוך ביתו משום דאפי' אם ירצה שידורו שם כיון שאין לדרים דרך אלא עליו אינו עשוי שישאילנו או ישכירנו לאחרים ולא ירבה דיורין אלא להרווחת תשמישו עבד ואע"פ שיזדמן שישכירנו הרשות בידו דלא גרע מהממלא ביתו אכסנאין דרשאי וכו' עכ"ל והוב"ד בב"י שם באין חולק על תוספת זו שהוסיף הנמו"י בשיטת הרי"ף וסיעתו].


ברם אסור לאדם להוסיף על ביתו אפי' באופן הנ"ל אם אכן כוונתו שישאילנו וישכירנו בקביעות ולא איכפת לו מה שיעברו ררך עליו ואפי' כבר בנה לא ישאילנו וישכירנו בקביעות שהרי הוא מרבה נכנסים ויוצאים בקביעות בחצר המשותף. [כן נראה פשוט לפי טעם היתר בניה הנ"ל וראה בנתיבות המשפט סי' קנד חידושים אות ד שכתב גבי היתר הנ"ל וזה לשונו והיינו דוקא לצורך אוצרות דאילו להוסיף דיורין אסור כמ"ש המחבר סעיף ב' עכ"ל והוב"ד בפתחי תשובה סי' קנד אות א].


וכן כל ההיתר האמור למעלה היינו דוקא כאשר הפתח של התוספת הוא באופן שהמתגורר בחלק הנוסף צריך לעבור דרך מקום מגורי בעל הבית בכניסתו וביציאתו אך אמור לבעל הבית להתחכם לבנות באופן שהפתח של התוספת יהיה על שמח ביתו אבל לא על מקום מגוריו כגון שתיכף בכנימתו לביתו עושה פתח לעלייה תם עושה פתה חרש לבית מגוריו בתוך ביתו באופן שאין הדר בעלייה עובר ררך מקום מגורי בעל הבית והמעם מבואר שנראה דבאופן זה ודאי שעשוי הוא להשאיל ולהשכיר בקביעות את חלק הנוסף של הבניה והרי הוא מרבה דרך בחצר המשותף.