נושא: כללי

הקניה ע"י אשה

אדם הרוצה להקנות דבר מסויים למישהו אחר, האם יכול להקנות לו באמצעות אשתו, או שאשתו נחשבת כגופו.

יכול להקנות לו ע"י אשתו, שעושה אותה שליח להקנאה לאותו אדם.

מקורות

לא בכל דבר אומרים ידו כידה. וראה שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת (סימן שסו סעיף י): כשמזכה להם ע"י אחר לא יזכה על ידי בנו ובתו הקטנים, אפילו אם אינם סמוכים על שלחנו, ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים; אבל מזכה הוא ע"י בנו ובתו הגדולים, אפי' סמוכים על שלחנו, וע"י עבדו ושפחתו העברים, אפי' הם קטנים, וע"י אשתו אף על פי שהוא מעלה לה מזונות ואפילו אין לה בית בחצר. ויש אומרים שאינו מזכה ע"י בנו ובתו הסמוכים על שלחנו, אפילו הם גדולים, ולא ע"י בתו, אפילו אינה סמוכה על שלחנו, כל זמן שלא בגרה, ולא ע"י אשתו שמעלה לה מזונות או שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואפילו יש לה בית בחצר; אבל מזכה ע"י בנו שאינו סמוך על שלחנו, אפילו הוא קטן, וע"י בתו שבגרה ואינה סמוכה על שלחנו, וע"י אשתו יט שאינו מעלה לה מזונות, אפילו אין לה בית בחצר. ולכתחלה טוב לחוש לדברי שניהם היכא דאפשר. הגה: ובדיעבד סומכין על דברי המיקל בערוב. וכן גדול שיש לו אשה, אף על פי שסמוך על שלחן אביו, מזכין על ידו (הגהות אשירי והגהות סמ"ג וכל בו). ואפילו לכתחלה. ואינו צריך להודיע לאותם שזיכה להם קודם השבת, אלא אם מודיעם בשבת מותר לטלטל (כל בו).


[אמנם גם לדיעה הב' שלא להקנאות ע"י אשתו זהו כמבואר בעטרת צבי (שם ס"ק כא): "דכיון שמעלה לה מזונות נמשכת אחריו ואינה צריכה עירוב, ואינה אוסרת אפילו יש לה בית בחצר". אך בנידון דידן, אין טעם זה].