נושא: שבת

הקדמת זמן הדלקת נש"ק

האם יש עניין להקדים להדליק נרות שבת מהזמן הכי אפשרי – (מ'פלג המנחה')?

מפשטות השו"ע לא משמע שיש עניין להקדים כמה שיותר מוקדם, רק שאם רוצה – רשאי להדליק ולקבל שבת משעה ורבע (זמניות) – קודם צאת הכוכבים. (ואדרבה אפשרי שיבוא לידי מכשול, שלא ידלקו הנרות עד שעת הסעודה).

מקורות

בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רסג סעיף ו): לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול לפי שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק הנר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת באותה שעה סמוך להדלקה רשאי, כי כיון שמקבל עליו שבת לאלתר אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה, שהוא שעה ורביע זמניות קודם הלילה (עיין סי' רס"א).


[אמנם יש לעיין במש"כ סימן רסא סעיף ה (שאפשר משמע קצת שיש הידור קצת בזה, – "אנשי מעשה"): ומכל מקום לכתחלה יש להחמיר שלא לעשות מלאכה אם קיבל שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה לפי שיש אומרים שמתחלת השקיעה ואילך הוא לילה גמור מן התורה (שאז הוא זמן ראיית ג' כוכבים בינונים לפי דבריהם) ובין השמשות שהוא כדי הילוך ג' רביעי מיל קודם תחלת השקיעה ופלג המנחה הוא שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה.


ויש אנשי מעשה שעושין לכתחלה כסברא זו שפורשים ממלאכה שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה, אבל אין למהר להדליק הנר ולהתפלל ערבית של שבת עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים ולא שקודם תחלת השקיעה ואפילו בדיעבד אם הדליק אז הנר צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו לצורך שבת כמו שיתבאר בסי' רס"ג וכן אם התפלל אז צריך לחזור ולהתפלל אח"כ לפי שהעיקר כסברא הראשונה].