הכוונה היא כנראה בשאלה לפתגם של אדמו"ר הרש"ב: "העולם סבורים שהחסידות היא פירוש על הקבלה. אולם הם טועים, והקבלה הינה פירושה של החסידות".

והכוונה כנראה בזה: החסידות אינה באה רק לפרש ולבאר את המושגים הסתומים בקבלה, אלא היא - כמובאר בקונטרס עניינה של תורת החסידות - המשכה אלוקית גבוהה מאוד, מבחינת ה'יחידה' שבתורה, שלמעלה מלימוד הקבלה (שהוא מבחינת ה'חיה' שבתורה). החסידות אמנם משתמשת במושגים מתוך תורת הקבלה, כפי שגם משתמשת במושגים מתוך הגמרא המדרש וכדומה, אבל אין עניינה פירוש לכך, אלא גילוי אור חדש, ממקום גבוה יותר, אשר כיון שהוא גבוה ונעלה מאוד (מהעצמיות ממש) הרי הוא יורד עד למטה מטה, וחודר ומבאר חיות חדשה וביאור חדש בכל חלקי התורה (כמובאר בהרחבה בקונטרס הנ"ל).

ולפי זה יובנו הדברים - שהקבלה זה ביאור על החסידות. היינו: מי שיודע את מושגי הקבלה, העשר ספירות וכו', הרי הוא יכול להבין יותר טוב ויותר לעומק את חידושה העצמום של תורת החסידות, בהקבלה לנפש האדם, ובעבודת ה' וכו'. ונמצא, שהקבלה מבארת - היינו עוזרת ומסייעת - להבנת החסידות, אך בעצם, שורש החסידות נעלה יותר, ולא כפי שניתן לחשוב בהשקפה הראשונה - שהקבלה היא השוש העליון, והחסידות רק מסיבה ומבארת זאת.