נושא: הלכה

הצמדת בהמה לקרקע

האם אפשר להצמיד בהמה לקרקע לאחר השחיטה במקל חשמלי על מנת לקשור אותה למנוף (הבהמה לאחר השחיטה מפרקסת מאוד והפעלים לא יכולים לקשור אותה לגלגל שמרים אותה לקו יצור) הבעיה אם החשמל לא מבליע דם ולא יצא ע"י מליחה אחר כך

אין להשתמש בזרם חשמלי, לא כדי לזרז מיתתה ואפילו לא על מנת להשכיב אותה.

הרחבה:
משאלתך לא כל כך ברור האם המטרה זה להשכיב את הבהמה לבד או שמא גם לזרז מיתתה. כמו כן לא צויין עוצמת הזרם החשמלי.
לכן נתייחס בקצרה על שני המקרים מה שנראה לי לפע"ד.

לגבי זירוז המיתה:
השו״ע סי׳ ס״ז ס״ג מתייחס לשבירת המפרקת של הבהמה לאחר שחיטה: השובר מפרקתה של בהמה אסור לאכול מבשרה חי אא"כ מולחו יפה. הטעם הוא כיון שהדם מתעורר לצאת בשעת שחיטה וכששובר מפרקתה אינה יכולה להוציא דמה וזה מבליע את הדם באיברים.

האם זה דווקא מפרקת או אפילו זירוז מיתה בצורה אחרת,
כתב הרמ״א ביור״ד סי׳ כ״ג ס״ה: אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות יכנו על ראשו להמיתו ולא יחזור וישחוט.
ולכאורה סותר את עצמו ממה שהוא פסק להלן בסי׳ ס״ז ס״ג: י"א שיש ליזהר לכתחלה לשבור מפרקת הבהמה או לתחוב סכין בלבה כדי לקרב מיתתה משום שמבליע דם באברים. למה בסעיף אחד לא חושש להכות על ראשה וכאן חושש שלא לדקור ליבה בסכין?

הט״ז שם סק״ב מסביר שיש לחלק בין המקרים: בסי' כ"ג התיר הרמ"א להכות את ראשה כיון ששם הבהמה היתה כבר שחוטה הרבה זמן יחסית, והיה נראה שהיא עדיין חייה לכן התיר להכות על ראשה, שמכיוון שהטעם הוא משום שהדם חוזר ונבלע לאיברים, וכאן הרי אין את החשש היות ואחרי זמן רב כזה נשאר רק מעט מאוד דם ולא חוששים שיחזור לאיברים. אבל בסי' ס"ז דיברו על מקרה רגיל.
לפי הש"ך שם, חילק באופן אחר. בסי' כ"ג דיברו דווקא על ראש, ואין הדם נגרר כל כך בראש לכן התיר. אבל בסי' ס"ז דיבר רק על המפרקת והלב, ששם הדם רב וזורם יותר.

לפי ההסברים המובאים כאן ברור שאין לזרז מיד אחרי השחיטה המתת הבהמה בכל צורה שהיא.

זרם חשמלי:
אם מדובר לזרז מיתתה כבר אמרנו לעיל שאין לעשות זאת לכתחילה.

אם מדובר רק מנת להשכיב אותה, מצאנו כמה התייחסויות בנוגע לכך.
השאלה הגדולה היא עד כמה הזרם פוגע/משפיעה על גוף הבהמה. בבדיקה שערך ד"ר שלמה ליעבען מפראג לפני עשרות שנים וראה גם בספר עדות נאמנה בשם הרב הלפרין ועוד (נכון שדברו על התחשמלות לפני השחיטה אבל נלמד לגבי מה שנוגע אלינו), שזרם חשמלי עובר דרך כל הגוף ומשבש ופוגם בכל המערכות הפנימיות של הבהמה. כמו כן, זה פוגם בזרם הדם שבגוף הבהמה כך שניתן להשוות את זה לשובר מפרקתה לפחות, שחיישינן שהדם נבלע באברים.

נכון שהדברים נבדקו לפני עשרות שנים ויתכן שהמצב ישתנה היום, אך זה מה שעלה בידינו לבדוק. וגם אם יבואו לומר שאין זה משפיע כל כך על גוף הבהמה, כבר טענו הרבנים דאז שאין כל הבהמות שוות, וכל בהמה לגופה.

כך שלא ניתן לכתחילה להשתמש בדבר שכזה.

בברכה

מקורות