הנה בכללות שאלה זו, יש לדון ולברר אותה מצד כמה וכמה פנים, ע"פ מה שמבואר ומובא בשולחן ערוך ובדברי הפוסקים. ובע"ה לאחרי העיון והבירור, נעלה מסקנה לדינא, להלכה למעשה.
ובתחילה, יש לנו להביא את תוכן הדברים שהובא בא' מספרי השאלות ותשובות האחרונים, שדן בשאלה זו ומאריך בה ע"פ דברי גדולי הפוסקים שקדמו לו.
הגיעה אל בעל השו"ת שאלה שכוללת ב' פרטים, וזהו תוכנה, המקרה הראשון הוא מדובר על א' שטעה והניח תפילין דר"ת כשחפץ להניח של רש"י ובירך עליהם ואח"כ כשהניחם מיד הכיר בהם שהם של ר"ת וסילקם מיד ולא הפסיק בשום דיבור אחר הברכה והניח של רש"י שהי' לפניו ג"כ בכיס הטלית ותפילין אם צריך לברך פעם אחרת על של רש"י כיון שסילק מיד הראשונים שהניח בטעות והניח אלו מיד בלי הפסק דיבור בנתיים. והאופן השני הוא ב) וגם האיך יהי' הדין במי שלא נזכר והתפלל בהתפילין דר"ת כשהניחם בחשבו בטעות שהם של רש"י ואחר התפלה ראה והכירן ומניח אח"כ של רש"י אם צריך לברך עליהם.
ומקדים בתחילה האם הוזכרו שאלות אלו בדברי הפוסקים אם לא, ומביא שהשאלה הא' לא נזכרה ולא נתבארה בפוסקים כלל, אך השאלה ב' נזכרה כבר בפוסקים אחרונים מקום שבעלי תשו' עומדים ובמה דסיימנא שאלה הב' נפתח שער לדופקי בתשובה לפתור גם השאלה א' בעזהשי"ת הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה – הנה השאלה הב' שכבר התפלל בהם ונזכר והכירן אחר התפלה ראשון מהמדברים מזה הוא בשו"ת סם חיי (סי' א') ואבא היום אל העיון על סדר דבריו בעהי"ת.
ומביא בדברים אלו אריכות גדולה, ולהלן נביא את עיקרי הדברים – בתחילה מביא מה שהביא בסם חיי מלשון הסמ"ג (שהביא בב"י סי' ל"ד) אם אינו יודע לכוון המקום להניח שניהם יחד יניח כדברי הא' של יד ושל ראש ויסלקם מיד ויניח האחרים על סמך ברכה ראשונה,
ומדנתן רשות לברך בתחלה על איזו מהן שירצה (ולא הקפיד שיברך על תפילין דרש"י דייקא) ש"מ דיוכל לברך על של ר"ת וא"כ אם בירך על של ר"ת אף בטעות קודם התפלה אין צריך עוד לברך על של רש"י (שמניח אח"כ אחר התפלה).
ומבאר, ואין לומר דשאני התם שלא הפסיק בדיבור ומניח מיד האחרים ע"כ יוכל לברך על איזה מהם שירצה וקאי הברכה גם על השניים ז"א דהא סוף סוף מפסיק שבירך על של ראש של תפילין הראשונים (דהא הסמ"ג ס"ל כר"ת גם בלא ברך שתיים) א"ו דס"ל דאין חילוק גם אם מפסיק בדיבור וכיון דס"ל דאין חילוק ויוכל לברך על איזה מהם שירצה וכשמניח בראשונה של ר"ת מברך עליהם אף שמפסיק בברכת ש"ר יוצא בברכתו גם של רש"י ע"כ גם בנידון השאלה שהתפלל בשל ר"ת אף שהפסיק בתפלה יוצא ג"כ בברכתו על של רש"י שמניח אח"כ לאחר התפלה.
וכן הביא שם מדברי הסמ"ק הובא דבריו במרדכי שכ' בשם רבינו ברוך דאם אינו יודע לכוון המקום של יד יניח כדברי הא' [בגי' המרדכי ברי"ף שלפנינו דפוס ווילנא נתקן הנוסחא כזה דאם אינו יודע לכוון המקום יניח של יד כדברי הא' וכו' כמו שנבאר להלן בס"ד] ויברך על של יד ויניח ואח"כ יניח כדברי הגאון השני על סמך ברכה ראשונה ולא ידבר בנתיים והשניים ישהא בראשו כמו שירצה עכ"ל.
ומזה נראה ג"כ דיכול לברך על איזו מהן שירצה על של רש"י או על ר"ת מדלא כתב שיברך דוקא על של רש"י גם נראה מזה דאין מעכב במה שמפסיק בברכת על מצות תפילין של הראשונים קודם הנחת השניים [דהסמ"ק ס"ל ג"כ כר"ת דגם בלא סח מברך שתיים] כיון שאין קפידא בהפסק מועט של הברכה דעל מצות תפילין ע"כ גם הפסק גדול של התפלה אין קפידא דאין לחלק בין הפסק מועט למרובה ויוכל להניח האחרים אחר התפלה על סמך ברכה ראשונה עכת"ד הסם חיי..
עכ"פ למסקנא לדינא העלה בסם חיי בנידון השאלה שטעה ובירך על של ר"ת והתפלל בהם דצריך לברך עוד הפעם על של רש"י כיון שהפסיק הרבה מדאי בק"ש ותפלה ודאי לא מועיל ברכתו הא' קודם התפלה וצריך לברך אח"כ על תפילין דרש"י והודה בזה כנראה לבסוף כמו שכתבתי לעיל דהסמ"ג מודה ג"כ בהפסק מרובה דתפלה דצריך לברך עוד הפעם וכ"כ החיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' א') בשם סם חיי לפסוק כותי' בזה שצריך לברך עוד הפעם וכ"כ שם בשם מהר"ח אבולעפיא ז"ל שפסק כן בפשיטות ומובא ג"כ בזכור לאברהם אלקלעי.
ולפי כל המובא לעיל יוצא לנו לעניין הלכה למעשה, בנידון דידן, שאם שני הזוגות היו לפניו בשעת הברכה, ולא עשה הפסק בנתיים, יניח מיד של רש"י – ללא צורך באמירת ברכה שוב. אמנם אם עשה הפסק בנתיים והחל להתפלל, יניח של רש"י ויברך. הצלחה רבה ומפולגה.
