נושא: הלכה

הנחת תפילין ב'פסוקי דזימרה'

אדם ששכח את התפילין בביתו ונסע לבית הכנסת, ואין לו כח לחזור לביתו, ומעוניין לבקש תפילין מחבירו שעומד לסיים את התפילה במניין קודם. האם יכול לבנתיים להתחיל את התפילה עם המניין שלו שמתחיל כעת, וכאשר חברו יסיים, יניחם באמצע 'פסוקי דזמרה'?

את הברכה על הטלית והתפילין יכול לומר רק לאחר ברכת ישתבח (לפני ברכת יוצר). אמנם לעניין ההנחה לא ברור מדיוק לשון הפוסקים שישנו איסור להניחם באמצע פסוקי דזמרה. ולכן המיקל להניחם בלא ברכה, יש לו על מי לסמוך, וכאשר יבוא לפני ברכת יוצר – ימשמש בהם ויברך.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נג סעיף ג: אין לברך על עטיפת ציצית, בין פסוקי דזמרה לישתבח, אלא בין ישתבח ליוצר (וע"ל סי' נ"ד סעיף ג'). הגה: מיהו הש"צ, אם לא היה לו טלית תחלה, יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח, כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח, ולא יפסיק (כל בו סי' ה'). וכן אם אין מנין בבהכ"נ, ימתין הש"צ עם ישתבח, וישתוק עד שיבא מנין, ויאמר ישתבח וקדיש (מהרי"ל).

ביאור הלכה סימן נג סעיף ג ד"ה * אין לברך – עיין במ"ב במה שכ' לענין בין הפרקים הוא מחידושי רע"א בשם הלבוש ואף שלבסוף כתב דצ"ע לדינא וכן בח"א כתב דטלית יניחנו בלי ברכה עד לאחר ישתבח שימשמש בו ויברך עיין בספר ברכי יוסף וכן בספר מגן גבורים שהסכימו כן לדינא כי מצאו תשובה מפורשת להרמב"ם בענין זה א"כ לפ"ז פשוט דכ"ש ברכת אשר יצר דמותר לברך בין הפרקים עכ"פ ועיין בח"א שמסתפק בזה ע"כ מי שהוצרך לנקביו באמצע הפרק של פסוקי דזמרה והלך ועשה צרכיו נוטל ידיו ויגמור הפרק של פסד"ז ויברך אשר יצר ויניח הטלית ולא יברך עליו וכמו שנתבאר בסימן ח' סי"ד ובמ"ב שם ויניח התפילין ויברך עליהן דכיון שאינו רשאי לילך בבהכ"ס בתפילין אידחיא ליה הברכה ראשונה וכמו שנתבאר לעיל בסימן כ"ה במ"ב ס"ק מ"ז:

משנה ברורה סימן נג ס"ק ה: אין לברך – אפילו אם לא היה לו טלית עד עתה ואף שהוא בין הפרקים מ"מ כיון שהברכה קאי על פסוקי דזמרה אין ראוי שיהא הפסק בינם לבין ברכה אחרונה דידהו דהברכה ראויה להיות סמוך להמצוה אבל מקודם לזה בפסוקי דזמרה עכ"פ בין הפרקים יניח הטלית ויברך ומכ"ש לענין תפילין דמותר לברך עליהן בין הפרקים ובפרט אם הוא ברבים ומתבייש לישב בלי טלית ותפילין:

מגן גיבורים אלף המגן סימן נג ס"ק ב: על עטיפת ציצית, ואף דלקמן סי' ס"ו התירו אם אירעו לו אונס שלא הי' לו תפילין להניחם אף בין גאולה לתפלה אפשר דשאני התם דיותר יש להחמיר להפסיק באמצע ברכה לבין סמיכת גאולה לתפלה והא דמותר שם בין הפרקים דק"ש היינו משום דצריך לתפילין בשעת ק"ש וכן ציצית משום דהקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד וכו' ועיין במ"א לעיל סי' כ"ד דגם בציצית שייך זה ואף דבתוס' ברכות דף י"ד לא משמע כן כמ"ש שם מ"מ יש בו צורך קצת אבל הכא יכול להניחם בין ישתבח ליוצר אור דקיל טפי ודו"ק:

משנה ברורה סימן נג ס"ק ו: ציצית – וה"ה לענין תפילין. א"ר:

מגן גיבורים אלף המגן סימן נג ס"ק ג: בין פסוקי דזמרה, הרמב"ם ז"ל בשו"ת פאר הדור סי' קמ"ז כתב דאין שום איסור בברכה על הציצית ותפילין תוך המזמורים שאין הפסקה כזאת אסורה בין פסוקי דזמרה דאינו כתפלה וק"ש ע"ש ואף אם נימא דיש בו איסור כמבואר כאן אבל עכ"פ הבו דלא לוסיף עלה דבין הפרקים מותר, וכ"כ מהר"י בנימין הובא בגינת וורדים כלל ח' סי' נ"א, דלא כמהר"א הלוי שם סי' נ"ב ועיין בבר"י:

וראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן נג סעיף ג, שאסור וכן עיקר למעשה, וז"ל: מי שלא היה לו טלית עד שהגיע לישתבח לא יברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה לישתבח ואין צריך לומר באמצע פסוקי דזמרה מפני שאסור להפסיק מברוך שאמר עד סוף ישתבח אפילו לצורך מצוה כמו שנתבאר בסימן נ"א אלא יברך בין ישתבח ליוצר שאז מותר להפסיק לצורך מצוה כמו שיתבאר בסימן נ"ד.

במה דברים אמורים ביחיד אבל ש"ץ שלא הביאו לו טלית עד ישתבח יתעטף ויברך קודם שיתחיל ישתבח כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח ולא יפסיק אלא א"כ הביאו לו אחר ישתבח כמו שיתבאר בסי' נ"ד.

וכן אם אין מנין בבית הכנסת ימתין הש"ץ עם ישתבח וישתוק ולא ידבר כלום עד שיבא מנין ויאמר ישתבח וקדיש ויכול להמתין ולשהות אפילו חצי שעה שזהו שיעור כדי לגמור את כל פסוקי דזמרה מברוך שאמר עד סוף ישתבח ואף על פי כן אין צריך לחזור לראש הואיל ושהה ברצונו שלא מחמת אונס כמו שיתבאר בסי' ס"ה ובדיעבד אפילו שהה מחמת אונס כגון שלא היה המקום נקי וכיוצא בזה בענין שבקריאת שמע כיוצא בזה יש שמצריכים לחזור לראש כמו שיתבאר שם מכל מקום בפסוקי דזמרה שהם מדברי סופרים יש לסמוך על דברי המקילין שם: