נושא: שבת

הנוהג להוציא שבת בזמן ר"ת- כשיש לו מנין רק לפני

העומד על אביו בתוך שנתו, ובד"כ מוציא שבת לפי זמן ר"ת, וכעת נמצא במקום שיש לו בסמוך מעריב בזמנו, וצריך לטרוח בכדי לעשות מעריב לפי זמן ר"ת, האם יכול להתפלל עמהם?

אדם הנוהג כשיטת רבינו תם, עליו להימנע מלהתפלל ערבית ומלצאת ידי חובת הבדלה – קודם זמן ר"ת, אף שיצטרך על ידי כך להתפלל ביחידות, או לטרוח.

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצג סעיף ג: מי שהוא אנוס, כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה, יכול להתפלל של מו"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר, וכן אסור בעשיית מלאכה, עד צאת הכוכבים. הגה: ונוהגים לומר: והוא רחום וברכו באריכות נועם, כדי להוסיף מחול על הקודש (א"ז).

משנה ברורה סימן רצג ס"ק ט: יכול וכו' – ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במו"ש:

שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן קלד: מכתבך קבלתי להתפלל עם הציבור ואח"כ לחזור ולקרות ק"ש כמו שאתה עושה בחול, או להתפלל ביחידות.

א) בברכות דף כ"ז ע"ב, רב צלי של שבת בער"ש, רב יאשיה מצלי של מוצ"ש בשבת וכו' דאר"י אמר שמואל מתפלל אדם של מוצ"ש בשבת ואומר הבדלה על הכוס עיין שם. וכמעט כל הראשונים ס"ל דרק באיכא אונס שרי להתפלל של מוצ"ש בשבת, וגם להרמב"ם בפ"ג מתפלה ה"ז שסתם וכן יתפלל ערבית של מוצ"ש בשבת, ובראב"ד השיג עליו דאין ראוי לעשות כן אלא לצורך שעה עיין שם, כתב המגדול עוז דגם הרמב"ם מיירי כשהוא דחוק עיין שם.

…..ח) עכ"פ אתינן לזה דאין להתפלל של מוצ"ש בשבת, אי מדינא אי כמ"ש הרש"ל וב"ח בטעמא שלא יבוא להקל. ולפי"ז אמרנו דגם כשמתפלל בציבור, אף שבציבור קיל יותר משום טירחא כמ"ש הרא"ש בריש ברכות, ועיין או"ח סימן רל"ה בטו"ז סק"ב ומג"א סק"ג במ"ש התרה"ד סי' א', מ"מ במוצ"ש שיבואו להקל במלאכה אין להתפלל גם בציבור ודו"ק. ועוד הוספנו בטעם, דמשום מצוה דרבנן אין להקדים, דדוחה עי"ז הזמן דתו"ש במשך תפלתו.

והרא"ש שם בריש ברכות הביא מרב האי גאון, לענין ציבור שמתפללין ערבית וקורין שמע קודם צאה"כ ולא מצי אינש לעכבינהו, איזהו עדיף לאצלויי בהדייהו ולשבוק ק"ש עד צאה"כ, או לעכובי עד צאה"כ ולצלויי ביחיד לסמוך גאולה לתפלה, והשיב באר"י עושין כן מתפללין של ערבית ואח"כ קורין את שמע בזמנה וכו', וכתב הרא"ש דהוא משום דנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הציבור מפלג המנחה ולמעלה כר"י ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה וכו' עיין שם, ונראה מזה דאם מסקינן כרבנן לא אמרינן דעדיפא להתפלל עם הציבור קודם זמנה כלל. ועיין במעשה רב לגר"א סי' ס"ה דבאמת ס"ל דתפלה בזמנה עדיף מתפלה בציבור, ושם בלקוטי דינים הביא מר"ה גאון הנ"ל וביאר עפ"י התרה"ד המובא בסי' רל"ה הנ"ל עיין שם, ועכ"פ במוצ"ש עוד יותר חמירא כנ"ל שלא יבוא להקל במלאכת שבת, ומטעם הנ"ל שמפסיד עי"ז תו"ש דזמן התפלה שזה אינה נדחית מפני מצוה דרבנן דתפלה בציבור.

ט) וכיון דנהגו כבר ברוב תפוצות ישראל להחמיר כשיטת ר"ת דצאה"כ הוא לכל הפחות ע"ב מינוטן אחר השקיעה, וכמ"ש המחבר בסי' רס"א סעיף ב', וכבר האריך והרחיב בזה ש"ב הגה"צ מקאלשיטץ זצוק"ל בקונטרס בין השמשות בדברי חנה והביא מכשבעים ראשונים ופוסקים שמסכימים לשיטת ר"ת, ולא ידעתי מי הנהיג במקומכם, שהוא אתרא דמר הב"י, שלא להחמיר כשיטת ר"ת, ובכל אר"י לא אדע מקור המנהג, דהלא הב"י הוא מרא דארעא קדישא. ואפשר שהתחלת הדבר להקל נגד שיטת ר"ת היה מקושר במצב הרעוע באר"י ופחד הפרעות מהישמעאלים עליהם, שהלכו באותה שעה למסגדיהם ימ"ש, ולזה הקילו להתפלל ערבית מוקדם כ"כ, אבל באמת ברוב גלילות ישראל החמירו כשיטת ר"ת, ושמענו שגם הגאונים הצדיקים מבריסק שהיו באר"י החמירו כשיטת ר"ת, [וע"ע לעיל סי' ק"י – קט"ו].

ולזה במקום שנוגע לחשש דאורייתא שיבוא להקל במלאכה, י"ל דכו"ע מודי דתפלה בציבור נדחה. ובפרט באפוקי יומא דחמירא יותר כמו שהאריכו הפוסקים, וגם הוי איקבע איסורא כמ"ש באו"ח בסי' שד"מ ס"א, ובמג"א שם ס"ק א', ועיי"ש בפמ"ג בא"א ס"ק א' וג' ובמ"ז ס"ק א', והארכנו בזה הרבה בשיעורים [עיין המדרש והמעשה (יוניאן סיטי תשל"א) עמ' י"ז ואילך]. וגם הוי ספק כרת דלגירסא ישנה ברמב"ם פ"ט מטומאת מת הל' י"ב ובכס"מ שם ס"ל דבספק כרת ספיקא מן התורה להחמיר, וכאמור הוי גם איקבע איסורא דלכו"ע ספיקא מן התורה אסור. וגם שבשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' כ"ג הביא מדו"ז הגה"ק משינאווא זי"ע, ששמע מהגה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע, שלא יהיה באפשרי להכריע בשיטות הפוסקים בזה הר"ת והגאונים וש"ר וגם אחריהם המבארים דבריהם עד עת קץ ב"ב עיין שם, וא"כ ע"כ ספיקא דאורייתא שלכו"ע הוי בכה"ג מן התורה להחמיר, ולזה לא ידעתי טעם המקילין בזה בספק כרת ומיתת ב"ד.

ועכ"פ לשאלתך ודאי בכה"ג שיש חשש כנ"ל ולמגדר מילתא רבתא כזו אמרינן לכו"ע דתפלה בציבור נדחה, ואם היה באפשרותך לסדר מנין שיתפללו עכ"פ במוצ"ש בזמנה, היה זכות הרבים תלוי בך, אך אם אין האפשרות לכך טוב לך להתפלל ביחידות. ובאמת שאין דרכי להורות הלכה למעשה למקום אחר שיש שם אב"ד ומרא דאתרא, וע"כ אבקשך שתראה מכתבי להמרא דאתרא ואקוה שיסכים עם ד