נושא:

המתנת אברהם לציווי על ברית מילה

למה אברהם אבינו חיכה עם הברית רק אחרי שצווה על כך, הרי הוא קיים את כל התורה לפני שנתנה אז למה את זה הוא לא עשה?

הרבי מבאר ענין זה בכמה שיחות.


נקודת ההסבר היא שהסיבה שלא מל את עצמו עד ציווי ה' אליו, למרות שקיים את כל התורה עד שלא ניתנה, כי נברא, להיותו בר שינוי, לא יכול לפעול בכח עצמו עניין הקיים לעולם, אלא רק בכחו של הקב"ה.


ענין נוסף: קבלת האבות לשמור על המצוות, היתה חומרה והידור שקיבלו ע"ע, עד שזה נחשב לזכות מיוחדת (עקב אשר שמע אברהם בקולי (תולדות כו, ה)). ומובן, שקיום מצוה שלא נצטוו עליה, לא יכול להיות סתירה למצווה שנצטוו. וברור, שבמקרה שסותרים הדברים, הם לא קיימו את המצוה שלא נצטוו עליה. ובסגנון אחר: במקרה זה, מחייב קיום התורה לא לפעול לפי ההידור והחומרה.


לכן לא קיים אברהם את מצות מילה כל עוד ולא קיבל ציווי מפורש. כי הברית קשורה עם האיסור "שופך דם האדם", למרות שאין הדבר גורם להיפך החיים. ובמיוחד, שזה יכול להביא לידי מחלה, ולידי סכנה. ולאחר שנצטווה – נדחה האיסור של שפיכת הדמים.


ענין נוסף: נאמר שהסיבה שמל אברהם אבינו את עצמו רק בגיל תשעים ותשע, ולא קודם לכן היא משום שהמצוות שהאבות קיימו, לא החדירו את הקדושה בתוך הגשמיות, בשונה מהמצוות שאנו מקיימים, הם פועלים שגם ה"גשם" יהיה קדוש. ומכיון שמעשי האבות הם נתינת כח לבנים, היה צריך שלפחות מצוה אחת של האבות תהא בדומה לגמרי למצוות שלאחר מתן תורה, שהיא תיתן את הכח לשאר המצוות.


 

מקורות

לקו"ש ויצא ח"ה ב ס"ד, לקו"ש וירא חכ"ה ג ס"ב – ד