המסתפק אם בירך בהמ"ז, מה דינו?

המסתפק אם בירך בהמ"ז, מה דינו?

אם אכל ושבע (שאזי מתחייב בבהמ"ז מן התורה), צריך לחזור ולברך מספק, (ויאמר גם ברכה רביעית – למרות שהיא מד"ס).


 

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן קפד סעיף ב): מן התורה אינו חייב לברך אחר המזון אלא א"כ שבע ממנו, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת וגומר, ומדברי סופרים לברך ברכת המזון על כזית שהוא שיעור אכילה, אבל פחות מכזית אינה נקרא אכילה כלל…


ואם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך ברכת המזון אם לאו, אם אכל עד ששבע, חוזר ומברך מספק, מפני שהוא ספק של תורה, ואם לאו אינו חוזר ומברך.


וכל מקום שחוזר ומברך, צריך לומר ג"כ ברכה רביעית שהיא מדברי סופרים – כדי שלא יבואו לזלזל בה, ועוד שכך היתה התקנה, שבכל פעם שמברך ברכת המזון יברך ד' ברכות.