נושא: הלכה

הלכות שבת

כמה דינים שנתקלתי בהם לאחרונה, ולא ידעתי מה הדין, ואשמח לתשבותכם:
האם יש בעיה לאכול בשבת מאכל שיש עליו צורת אותיות מהחומר של אותו המוצר? וכן אם מותר להחזיר דלת שיצאה מהמסילה שלה בשבת? והאם מותר להחזיר סיר שירד מהפלטה בשבת? סליחה על הטרחה, וישר כח

בעניין אכילת מאכל שיש עליו צורת אותיות, הנה כתב בזה אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, בשולחן ערוך שלו, חלק אורח חיים (סימן שמג סעיף י) כתב:
"מותר ליתן לתינוק בשבת חפצים שיכול לעשות בהם מלאכה לעצמו ואפילו אם ידוע שיעשה בהם כגון ליתן לתינוק עוגה שכתובים עליה אותיות שאסור לאכלה בשבת כמ"ש בסי' ש"מ, אף על פי שהתינוק יאכלנה בודאי, כיון שמתכוין הוא להנאת עצמו, אין צריך להפרישו כמו שנתבאר למעלה, רק שלא יתן גדול לתוך פיו של תינוק"
ובסימן תנח (סעיף ח) כתב: והסימנים שעושה בהן לא יעשה אותן כמין אותיות על ידי דפוס או בידיו.. שהרי צריך לשברם ביום טוב, ויש אוסרין לשבור עוגה שיש בה כמין אותיות אף על פי שאין מתכוין למחקם אלא לאכלם ביום טוב כמו שנתבאר בסי' ש"מ, אלא עושין סימנין הללו ע"י נקבים או חריצין.
ומסתימת הדברים משמע שאסור אף ע"י אכילה בפיו, ולא רק לשבור לפני האכילה.
ומכל זה נראה, שאסור לאכול בשבת דברי מאכל שמצויירין עליהם אותיות, – אף אם הן מחומר המוצר עצמו. ולכן יש להיזהר ולהקפיד בזה.
[ולאפרושי מאיסורא: ישנם ביסקווטים ידועים, שיש עליהם צורת אותיות, ומצוי בהרבה קהילות ישראל שאוכלים מאלו, וצריכים לשים לב שזוהי בעייה, ולעורר את חסרון הידע].
ובעניין דלת שיצאה מהמסילה שלה בשבת, האם מותר להחזירה, הנה הדין בזה הוא ע"פ מה שכתב אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך בשולחן ערוך שלו חלק אורח חיים (סימן שיג סעיף יז): "
"דלת של בית.. אסור בין ליטול בין להחזיר, שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה".
ופירוט הדברים יותר הובאו בספר ילקוט יוסף (שבת ב' סימן שח-שיג הערה א') שכתב שם:
"דלת הזזה שיצאה מהמסילה, [שהדלת נכנסת לתוך חריץ, והולכת ובאה במסילה], יש לאסור להחזירה לתוך המסילה בשבת, דדמי לבנין… ואף שאין להם ציר, מכל מקום כיון שיש להם פסי מסילה שבהם נכנסת הדלת או החלון, הרי זה כבונה בשבת."
[ומש"כ בקצות השולחן (סי' קיט אות טו): שמש"כ רבינו "המחובר בקרקע" היינו "הסובבים על צירם".
אי"ז שולל דלת הזזה וכאמור שאף היא נחשבת מוחברת לקרקע, אלא לשלול האמור בסעיפים הקודמים שם, המדברים על דלת שנשמטת לארץ כשפותחין אותה. ראה למשל שם סעיף י: ופתח העשוי לכניסה וליציאה תדיר מותר לנועלו – אפילו בדלת שאין לה היכר ציר, והיא נגררת בארץ כשפותחה או אפילו שומטין אותה לגמרי כשפותחין אותה שאינה קשורה שם כלל, לפי שכיון שעשויה להפתח תדיר אינו עושה בנעילתה מחיצה קבועה אלא עראי, ואין איסור כלל לעשות מחיצת עראי בשבת אלא ע"ד שיתבאר בסי' שט"ו].
וסיכומו של דין הוא, שאין להחזיר דלת שיצאה ממקומה בשבת – אף אם היא מובנת על גבי מסילה.
ולעניין החזרת סיר על הפלטה בשבת, כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רנג סעיף יז): ואותן כירות שאין להן תוך וחלל אלא הן פשוטות ותוכן וגבן אחד מותר להחזיר להן. (סעיף יח) ואפילו על גבי הכירה אין היתר אלא כשכבר נתבשל המאכל כל צרכו אף על פי שהוא מצטמק ויפה לו… (סעיף יט) ואפילו אם יש בו מרק שיש בו משום בישול אם נצטנן לגמרי, מכל מקום כשלא נצטנן לגמרי .. יש להתיר .. להחזירו על גבי הכירה הגרופה או קטומה או שהוסקה בקש או גבבא [שאין חשש חיתוי], והקדרה עודה בידו, והיה דעתו להחזירה.
אבל המנהג להקל .. להחזיר .. גם לאחר שהסיר הקדרה מידו והניחה על גבי קרקע ושהתה שם הרבה, וגם לא היה דעתו בתחלה להחזירה, ואפילו פינה התבשיל לקדרה אחרת, ואין למחות בידם, לפי שיש אומרים שלא הצריכו חכמים שיהיה דעתו להחזירה ועודה בידו – אלא בשנטלה מהכירה מבעוד יום ובא להחזירה בשבת… [אך לא בנטלה משחשכה. אמנם] טוב להחמיר, לפי שרבו האומרים שאף לענין זה אין חילוק בין נטלה מבעוד יום לנטלה משחשכה.
והיוצא לפועל, שאם האוכל שבו מבושל כל צורכו, (ואם יש באוכל נוזל – הוא עדיין חם באופן שראוי לאוכלו מחמת חמימותו), המנהג להתיר להחזירו על גבי הפלטה בכל אופן. אך "טוב להחמיר" להחזירה רק אם היה דעתו להחזירה, ובעוד הסיר בידו, ולא פינה התבשיל לקדרה אחרת.


מקורות