נושא: כללי

היזק לשכן בבניה

שכן הבונה ומשפץ בביתו, ומחמת כן אין ביכולת השכן שלצידו להשתמש בחצרו מריבוי אבק הבניה והלכלוך, האם ביכולתו למונעו?

כל נזק הבא לחברו באופן הרגיל (כגון אבק ולכלוך ש'עף' לרשות חברו ברוח מצויה), אין לעשותו. ועל כן, על השכן הבונה לבקש מפועליו, לעשות כמין מחיצה וכיוצ"ב (כפי הרגילות), לצמצם ככל האפשר מלכלוך הבניה לבוא לרשות חברו. ובמקרה שנגרם נזק, עליו לפרוע לחברו על כך.


[ולהעיר, שמאחר ומדובר בדבר הרגיל – שאנשים מרחיבים ומשפצים הבית, ואפשר שהוא עצמו יצטרך לכך בהמשך הזמן, עליו לנהוג בתבונה וישוב הדעת עם שכנו, בפרט שמדובר במצב זמני.]

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז חושן משפט הלכות נזקי ממון (הלכה יח): וכן לא יעשה בחצרו מלאכה שיש בה אבק ועפר, בענין שרוח מצויה מוליך האבק לשכינו או לבני רשות הרבים ויזיק להם.


וכן בכל כיוצא בזה צריך ליזהר שלא לגרום נזק ממעשיו לשכנו או לבני רשות הרבים, אלא אם כן מוחל לו שכנו ושתיקה היא כמחילה מן הסתם, אלא אם כן ידוע שאינו מוחל בלב שלם, ומחילה ומתנה שאינה בלב שלם אינה כלום.


ונזק של בני רשות הרבים אין יכולת למחול אלא ביד ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אם מוחלים בפירוש, ואין עוברי דרכים יוצאי ובאי דרך עירם יכולים לעכב עליהם, או שפשט המנהג לעשות כן כל מי שרוצה שהרי זה כאילו מוחלים כל אנשי העיר כולם בפירוש, כדי שיוכל כל אחד לעשות כן כשיצטרך לזה הוא או בנו אחריו.