זו כמובן שאלה מאוד כללית. אפשר לומר בקצרה, שהבעש"ט חידש את המבט הפנימי על כל יהודי, להסתכל עליו מצד נשמתו ופנימיותו, ולא רק על פי ההשגים החיצוניים שלו, ולכן הוא חיבב כידוע דוקא את האנשים הפשוטים, שהאמונה שלהם יותר בגילוי, אף שמבחינת ידיעותיהם בתורה השגתם דלה יותר. הבעש"ט הכניס חיות כללית בכל ענייני עבודת ה''.

כמו כן שיטת החסידות מכניסה חיות והבנה חדשה בכל ענייני אחדות ה', השגחה פרטית, עבודת ה' מתוך שמחה, ועוד ועוד, כפי שמוסבר בהרחבה בתורת החסידות ובפרט בתורת חסידות חב"ד.

באחד המקומות אומר הרבי הריי"ץ: משה רבנו הוא בחיר ה' שעל-ידו נתגלתה תורתנו הקדושה. הבעש"ט הוא בחיר ה' שעל-ידו נתגלתה תורת החסידות הכללית. הצמח צדק אמר: הבעש"ט הסיר את הדמעות מבני ישראל. הוא לימד שיהודי צריך להיות שרוי בשמחה מעצם היותו יהודי.

ידועה גם 'עליית הנשמה' המפורסמת שעשה הבעש"ט, ובה הגיע עד היכלו של המשיח. על שאלתו של הבעש"ט: "אימתי קאתי מר?" [=מתי יבוא המשיח], ענה לו: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", שכן מעיינות החסידות הם הכנה להתגלות אורו של המשיח.