נושא: הלכה

הזמנת בגדים באינטרנט בתשעת הימים

האם מותר להזמין בגדים באינטרנט, כאשר ההזמנה תבוא לאחר תשעה באב?

אין לקנות בגדים חדשים בתשעת הימים, אף אם דעתו ללובשם לאחר תשעת הימים, ואף אם ההזמנה תבוא בפועל לאחר תשעת הימים, מפני שעצם הקנייה של בגדים חדשים אסורה. אולם אם מדובר ב'מבצע מיוחד' (שאינו רגיל), ואם לא יקנה עכשיו יגרם לו הפסד, יש להקל. (בפרט אם ההזמנה תבוא בפועל רק לאחר תשעת הימים).

מקורות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף ז: יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן. וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים, בין בשכר בין בחנם (תה"ד וב"י); ונהגו להקל בזה, אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של אינו יהודי, שרי (תה"ד). וכן נהגו לתת לאומנים אינם יהודים לתקן כלים חדשים תוך זמן זה, כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית; ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר, דלא עדיף משאר משא ומתן דממעטינן.

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק מו: שאסור לתקן – ר"ל שאסור לעשות בגדים חדשים וכן אנפלאות שקורין זאקי"ן אסור לארוג ולצורך נשואין מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים דהא מדינא מותר לו אפילו לישא וכנ"ל בס"ק י"ד ואפילו בט"ב עצמו שרי לעשות ע"י עכו"מ לצורך נישואין [אחרונים]:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק מז: ומנעלים חדשים – וה"ה דאסור ללבשן:

מגן אברהם סימן תקנא ס"ק כג: ויש להחמיר. ולענין לבישה דעת הרב"י להקל משום דטעם איסור העשי' כמ"ש ס"ח משום שנהגו שלא למשתי עמרא משום שבטל אבן שתי' וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתי' הוי תחלת המלאכה כ"מ בת"ה ובב"י וכתב בד"מ דמטעם זה אפי' עוש' לאחרים אסור ומשמע בת"ה אפי' עושה למכור בשוק אסור אבל לטוות חוטין מותר שאינו בכלל זה עכ"ל: ונ"ל שמותר לעשות אותן שקורין קרוני"ן שאורגין בעצים דלאו בגד הוא ועס"ה:

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקנא ס"ק כג: ויש להחמיר. עיין מג"א. מה שכתב המחבר ויש להחמיר בזה, היינו עשייה, הא לבישה דעתו דמראש חודש מותר, רק בשבוע שחל ט' באב אסור ללבוש חדשים. ודעת הר"ב בסעיף ו' להחמיר בלבישה גם כן מראש חודש, ועיין בלבוש:

מחצית השקל אורח חיים סימן תקנא ס"ק כג: ויש כו' דעת הרב"י כו'. ניהו דאנו מחמירים גם בלבישה מר"ח ואילך. אבל הרב"י כ' בסעיף זה לענין תיקון ויש להחמיר בזה מר"ח. אבל בסעיף שלפני זה דמיירי בלבישה אוסר דוקא בשבת שחל בו ט"ב ולא כ' שיש להחמיר מר"ח:

אבל לטוות חוטין מותר כו'. ז"ל ת"ה הנשי' הטוות חוטין כדי לתפור בהן בגדים ומחייתם ממלאכה זו (הרי דעושים למכור ואפ"ה הוצרך לבקש טעם להתיר) נראה דשרי לטוות בשבת זו. דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא בתחיל' אריג' הבגדי' ואיכא שמחה בדבר משא"כ בחוטי התפירה עכ"ל ומלשון זה משמע דלא התיר כ"א טווית חוטי' לתפיר' אבל חוטין הנצרכים לשתי גם הטויה אסורה. וכ"מ לשון הט"ז אבל מלשון מ"א שהתיר סתם טוויית חוטין משמע דכל טוויית חוטין אפי' לצורך שתי מותר. ולא אסור כ"א לסדר ולערוך החוטין על כלי האריגה וכמ"ש ר"מ רבקש. ואף על גב דמלשון ת"ה משמע דלא התיר רק חוטי תפירה י"ל דבזמן הש"ס היה חילוק בין חוטי שתי לחוטי ערב בצמר. דחוטי שתי היו דקין. וחוטי ערב היו עבים וגסים כמבואר בנגעים פ' י"א משנה ח' לכך היה טוויית חוטי שתי אסורים לפי שהיו נקראים שתי ולכך לא התיר כ"א חוטי תפירה. וה"ה דחוטי ערב מותרים דשוין הן. אלא דלא היה אפשר לבעל ת"ה לסתום להתיר טוויית החוטין דהא חוטי שתי אסורים מה שא"כ בזמן הזה דחוטי שתי וערב שוין הם בעוביין. ומה"ט אין נקראים בשם שתי כ"א בשם חוטין סתם א"כ כל טוויית חוטין מותרים כנלע"ד:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק מח: מר"ח – דבירושלמי איתא והובא לקמן בס"ח דנהיגי שלא למישתי עמרא מדעייל ר"ח אב וכל תיקון בגדים הוי בכלל זה דהשתיה הוי תחלת המלאכה:

שערי תשובה סימן תקנא ס"ק [יח*]: וה"ה דאסור לקנותו. וכתב בסידור עמודי שמים שאף הבגדים ישינים והם חביבים אצלו אסור וגם מטעם ברכת שהחיינו לאו ש"ד אבל אם נתנו לו במתנה שמברך הטוב והמטיב יברך מיד:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק מט: לקנותן – אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב ודומיא דאסרינן לעיל לענין כיבוס אפילו במכבסן להניח: