בזמן מגפת הקורונה, כאשר מטלטלים הספר תורה לצורך קריאה בתורה מחוץ לבית הכנסת, על איזה דברים יש להקפיד בטלטולו?
בזמן מגפת הקורונה, כאשר מטלטלים הספר תורה לצורך קריאה בתורה מחוץ לבית הכנסת, על איזה דברים יש להקפיד בטלטולו?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קלה סעיף יד: בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. הגה: והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות); ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי (שם).
משנה ברורה סימן קלה ס"ק מו: החבושים בבית האסורין – וה"ה לחולה ויש חולקין בכל זה כיון דאנוסים הם ובפרשת זכור שהוא דאורייתא בודאי יש להקל ואפשר דה"ה גם בפרשת פרה:
ביאור הלכה סימן קלה סעיף יד ד"ה * אין מביאין וכו' – המקור הוא מירוש' המובא בב"י וז"ל שם בכל אתר את אמר הלוך אצל תורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן [דהיינו מה דאיתא ביומא פרק בא לו חזן הכנסת נותן הס"ת לראש הכנסת והראש לסגן והסגן לכ"ג] אלא ע"י שהם בני אדם גדולים התורה נתעלה בהם וכו' ע"ש בב"י ובאמת הדבר תמוה דהירושלמי מיירי כשאפשר לילך למקום שהס"ת מונחת ולכך זלזול הוא כשמוליכין ס"ת אצלן משא"כ בזה שאנוסים הם ורוצים לקיים מצות קה"ת למה לא נביאה אליהם מאי זילותא הוא לס"ת כשבני אדם מהדרין אחריה לקרות בה אם נביאה אליהם כיון שהם אינם יכולים לילך אחריה אח"כ מצאתי בפר"ח שתמה ג"כ בזה ובאמת כן הוא דעת האור זרוע דלחולה מותר להביא ס"ת אצלו לקרות בה משום דאנוס הוא וכמו שכתב בד"מ משמו ובאו"ז גופא מבואר טעמו וז"ל דאם לאותם מביאים בעבור כבודם לזה שאנוס כ"ש שמביאים לביתו ע"ש ולפ"ז ה"ה בחבושים בבית האסורים דמאי שנא. ולדינא נראה דאפילו להמרדכי דאוסר אפילו באנוס אינו מיירי כ"א ביחידים החבושים ורוצים להכניף עשרה שם לקה"ת בזה אוסר [ודלא כאו"ז דמשמע שם דמתיר לחולה להכניף עשרה שם ולהביא הס"ת אצלו] ומטעם דמן הדין י"ל דאין חל על יחיד מצות קה"ת בזמן שאין יכול לילך לביהמ"ד אבל כשיש שם עשרה כיון דחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה גם המרדכי מודה דצריך להביא להם ס"ת לקרות בה ומצאתי בא"ר שגם הוא כתב לחד תירוצא דהמרדכי לא מיירי בשיש שם עשרה כנלע"ד לדינא:
משנה ברורה סימן קלה ס"ק מז אין מביאין וכו' – כדי לקרות בה בעשרה והטעם שזלזול הוא לס"ת להוליכה אל אנשים שצריכין לה כי כבודה שילכו אנשים אליה ועיין בבה"ל שכתבנו דדוקא כשאין שם עשרה אבל כשיש שם עשרה חבושים מותר:
מגן אברהם סימן קלה ס"ק כא: אין מביאין. שרוצים לקרות בס"ת בעשר':
מגן גיבורים אלף המגן סימן קלה ס"ק כא: אין מביאין וכו'. כ"כ המרדכי סוף פ"ק דר"ה, אם יש מת בבית הסמוך לביהכ"נ באופן שצריכין הכהנים להתפלל בבית אחר, רשאין ליקח ס"ת מבית הכנסת כיון שהם רבים וגם כהנים הוי כאנשים חשובים, א"ר, ומיהו האנשים שהולכין מבית הכנסת לאיזה בית לקרות אין להם ליקח ס"ת שם א"ר, ובאמת שרבים נוהגין כן בר"ה ויוה"כ, ואפשר דחשוב דבר מצוה דהכל רוצין לקרות בימים הנוראים והנח להם לישראל:
שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן טז: ועל הדין הנפסק בשו"ע או"ח סי' קל"ה סעי' י"ד דבני אדם החשובים בבתי האסורים אין מביאין אצלם ס"ת וכו'. מציין הביאורי הגר"א המקור לזה מהירושלמי דיומא הנ"ל דמבואר דמביאין דוקא להחשוב בתורה.
ויעוין במעשה רב אות קכ"א דמובא דעת רבינו הגר"א ז"ל דאפילו מחדר לחדר אין מטלטלין ס"ת וכ"ש לבית אחר, ובנידוננו הטילטול מהאולם אל הרחבה בודאי לא עדיפא מאל חדר שני באותו בנין, ואדרבא זה נחשב יותר כאל בית אחר, דהרי מוציאין אותה אל החוץ.
ונהי דמשום שמירת ספרי התורה מותר להוציאם ממקום התפלה ולהניחם במקום אחר המשתמר וכדמתבאר מדברי רש"י בסוטה שם. ובנידוננו יתכן ג"כ שא"א להניח בתמידיות ארונות הקודש עם ספרי התורה ברחבת הכותל, אי משום שמירה, וביותר כדי לשמרם משרב וממטר, אבל במקרה כזה יש לדאוג ולהביא הס"ת לפני התחלת התפלה, ומן המובחר להביאה יחד אם הארה"ק =הארון הקודש= (המסודר על גלגלים קטנים) כפי שהיה נהוג בראשונה, או שבשעת הוצאת הס"ת ילך כל המנין אל מקום המצאה וילוו אותה עד הבימה [ואם באפשרי שיקראו בתורה שם במקום הימצאותה אזי מה טוב].
ומקור לדברי אלה מצינו בספר יד אהרן על או"ח סוף סי' קל"ו הגהב"י, דבכזאת מביא בשם שו"ת עדות ביהוסף דכשאין בה"כ וגנזו הס"ת במקום המשתמר, דביומי הוצאה ס"ת, יביאו הס"ת בבקר קודם התפלה ולא כמו שהורה חכם אחד שיביאוה בשעת הוצאת ס"ת יעו"ש, וכ"כ בספר אמת ליעקב למהר"י אלגאזי פ"א אות י"א ע"ש. ובספר עקרי הד"ט על או"ח סי' ל"ד אות י"ג כותב וז"ל: הרשומים שבעיר שיש להם ס"ת בביתם ובימי חג הסוכות מתפללים בתוך הסוכה ובעת קריאת התורה מביאים ס"ת מביתם לסוכה לקרוא בו יש גנאי בזה לס"ת שלוקחים אותו ממקומו מההוא דירושלמי וכו' אך אפשר לקיים מנהגם אם כל אנשי הסוכה היושבים להתפלל שם יבואו ויעלו הס"ת וילכו אחרי התורה עד הסוכה דאז אין התורה הולכת אחריהם עיין שם הרי כנ"ל. והדברים ארוכים. ובמקום קדוש כזה יש לחזר להתנהג בהידור ומכ"ש כשיש חששא בעיקרא דדינא, ודי בזה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.