עד מתי אפשר לומר 'בריך שמיה' בעת הוצאת הספר תורה, באם לא אמר בעת פתיחת הארון קודש.
עד מתי אפשר לומר 'בריך שמיה' בעת הוצאת הספר תורה, באם לא אמר בעת פתיחת הארון קודש.
ראה בזה בפסקי תשובות אורח חיים (סימן קלד אות יב): ראה בסידור רבינו שכתב "כשפותחין הארון יאמרו הקהל ויהי בנסוע וכו' בריך שמיה וכו'". אמנם אם לא הספיק לאומרו יחד עם הקהל יוכל להשלים ולאומרו עד שעה שפותחין לקרותו, וכדברי המשנ"ב בהמשך דבריו בשם האחרונים, ובדיוק מדברי האחרונים מוכח שהעיקר להשלים אמירתו בשעה שפותחין אותה לפני העם דהיינו בעת ההגבהה הפתוחה, שגם אז הוא עת רצון להתפלל ולבקש תחנונים, ולנוהגים להגביה אחר הקריאה נמי שפיר דמי לומר אז.
ובהערה 57: בפתחי שערים שעל שערי אפרים שער י' סעי' א' דדברי הא"ר בשם סדר היום לאומרו כשפותחין אותו לפני העם היינו בשעת ההגבהה הפתוחה (שגם אז הוא עת רצון כדברי האר"י ז"ל שנמשך אור גדול על האדם) ואז ג"כ משתחוים לס"ת וגם באמירת בריך שמיה אומרים דסגידנא קמיה. ומסתבר דאם התחיל אמירתו בשעת פתיחת הארון או בשעת ההגבהה יוכל להמשיך ולגמור גם אח"כ וכעין דברי תוס' (ברכות ז'. ד"ה שאלמלי), ומדה טובה מרובה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.