נושא: שבת

הדלקת נרות שבת

אשה שטעתה בזמן הדלקת נרות, וכבר הגיע בין השמשות ולא הדליקה, האם מותר לה לומר לגויה העובדת אצלה בבית להדליק במקומה את הנרות.

מותר לה לומר לגויה שתדליק, והיא תברך על הנרות.

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רסג סעיף יא): ומכל מקום בדיעבד ששכחה ולא הדליקה קודם בין השמשות ונזכרה בבין השמשות יש להתיר לה לצוות לנכרי להדליק ושתברך היא קודם שתהנה לאורן (דכיון שעיקר מצות הדלקת נר שבת אינה ההדלקה בלבד אלא ההנאה והתשמיש לאורה היא עיקר המצוה אלא שההדלקה היא התחלה והכנה למצוה זו ולכן מברכים עליה וזו ששכחה ולא בירכה בתחלת המצוה יכולה לברך קודם עיקר המצוה דהיינו קודם שתהנה לאורן) ומכל מקום לא תצוה להדליק אלא נר אחד על השלחן שזהו עיקר המצוה (אבל נר אחד אפשר להתיר לה אף אם יש שם כבר נר דלוק שמאחר שהנשים נזהרות מאד בברכה זו הרי זה כצורך גדול שהתירו בו שבות בבין השמשות כמו שנתבאר בסי' רס"א).


ובשו"ת רבינו (מובא בסוף חלק ב' של השו"ע מהדו"ח עם הערות וציונים): ואם יהיה איזו אונם ח"ו שלא תוכל למהר להדליק עד שקיעת החמה אזי תצוה לנכרי להדליק נרות של שב"ק והיא תברך עליהם הברכה.


[ומשמע שיכולה להדליק את כל הנרות, ולא רק נר אחד כעיקר הדין].