נושא: תפילה

הדין באם לא אמרו "המלך הקדוש" בתפילה

מה הדין באם לא אמרו "המלך הקדוש" בתפילה, האם צריך לחזור שוב?

אם נזכר לאחר התפילה, יחזור שוב את התפילה.

[אמנם אם נזכר ששכח בתפילה עצמה, אם נזכר לאחר ששהה כדי 'שאילת שלום תלמיד לרבו' אחר גמר הברכה, (ואין צריך לומר אם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית) – צריך לחזור לראש התפלה. ואם נזכר קודם ששהה כדי שיעור זה, אומר מיד "המלך הקדוש", ואין צריך לחזור לראש].

מקורות

כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תקפב סעיף א): כל השנה אדם מתפלל האל הקדוש בברכה ג', ומלך אוהב צדקה ומשפט בברכה י"א, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהן צריך לומר המלך הקדוש המלך המשפט, לפי שבימים הללו הקדוש ברוך הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם.


ואם טעה ואמר האל הקדוש, או שהוא מסופק אם אמר המלך הקדוש, אם נזכר לאחר ששהה כדי שאילת שלום תלמיד לרבו אחר גמר הברכה, ואין צריך לומר אם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית, צריך לחזור לראש התפלה, מפני ששלש ברכות ראשונות חשובות כאחת.


ובסעיף ב: ואם נזכר קודם ששהה כדי שיעור הזה, אומר המלך הקדוש ואינו צריך לחזור לראש.


וכן הדין בהמלך המשפט, ואם נזכר לאחר ששהה כדי שיעור הזה, שאמר מלך אוהב צדקה ומשפט, אינו צריך לחזור לראש, כיון שהזכיר לשון מלכות.


ויש אומרים, דאם נזכר קודם שסיים תפלתו, חוזר לראש ברכת השיבה, ואם נזכר לאחר שסיים תפלתו חוזר לראש התפלה, ועל דרך שנתבאר בסי' קי"ז משום דיש הפרש בין מלך אוהב צדקה ומשפט להמלך המשפט, דבכל השנה הצדקה עיקר, ולכך הקדימוה למשפט, אבל בימים הללו המשפט עיקר, ולכך אין מזכירין צדקה כלל.


ולענין הלכה, ספק ברכות להקל, ולפיכך אם נזכר קודם שסיים תפלתו, אין צריך לחזור לברכת השיבה, כדי שלא יברך ספק ברכה לבטלה, אבל לאחר שעקר רגליו, טוב שיתפלל עוד פעם בתורת נדבה, ואינו צריך לחדש בה דבר, כיון שמתפלל אותה מחמת הספק כמ"ש בסי' ק"ז.