שלום וברכה,
ב"ה יש לי 2 ילדים. הגדולה כמעט בת שנתיים, והקטן בן 4 חודשים. מאז שהוא נולד היא מאד אוהבת אותו ומתרגשת לראות אותו, לאחרונה הוא גם מראה סימני אהבה אליה (לא מסכים להיות בעגלה כשהיא בבית ורוצה לראות אותה).
יחד עם זאת אין יום שהיא לו מרביצה לו!! נותנת לו מכות על הראש (לפעמים גם עם צעצועים), זורקת עליו חפצים, אם הוא על הרצפה היא יכולה גם לשבת עליו או לנסות לדרוך עליו. ממש סכנת נפשות.
לא משנה כמה פעמים אמרנו לה שאסור להכאיב לו זה לא עוזר (לפעמים היא אפילו מכאיבה לו ואז אומרת לי 'אסור', היא יחסית מפותחת מבחינת הדיבור וכבר אומרת מידי פעם משפטים שלמים).
ניסינו להסביר לה במילים, אפילו ניסיתי להסביר במכה (כשפעם נתנה לו מכה ממש כואבת נתתי לה מכה ביד), ניסיתי לשים אותה בחדר שלה לבד כ'עונש' על מה שעשתה- כמובן שגם הסברתי לה שזה בגלל שעשתה כואב לאח שלה.
זה פשוט ככה מהיום שהוא נולד וכבר מרגיש לי בלתי אפשרי, הוא מתחיל להיות גדול וצריך להיות על הרצפה ללמוד לזחול ולהתפתח.
אני מבינה שלפעמים היא בטעות נותנת לו מכה מרוב התרגשות ואהבה אליו, לפעמים היא פורקת עליו את התסכול שלה (לאחרונה יוצאים לה שיניים אז זה מוסיף לכאבים שלה), ולפעמים זה גם סתם כנראה הדרך שלה למשוך צומי.
מה אפשר לעשות?? איך אפשר לגרום לה להפסיק להרביץ לו??
כבר לא יודעת מה לעשות, אודה לתשובתכם.
תודה רבה!