כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש דינים מיוחדים לכשרות השופר או שכל שופר הבא מבעל חי כשר כשרותו פשוטה. ב) גם אם ישנם דינים האם זה דבר המצריך הכשר מיוחד או שזה נתון לבדיקת ככל אדם באופן אישי ואין צריך לזה כשרות מיוחדת. ג) מה הם הדינים של כשרות שופר. ד) האם יש הבדל בזה בין לכתחילה לדיעבד כמו שמקרה שאין בנמצא שופר אחר.
ראשית יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקפו שיש לבחור בשופר של איל דוקא למצווה מובחרת ולא לקחת סתם שופר מבעל חי טהור וטעם הדבר הוא כדי שהבורא יסכור לנו את עקדת יצחק שבסופו נשחט איל אחר תחת יצחק וזה היה בראש השנה
אבל כמובן אם אין לו שופר של איל יכול לקחת משאר בעלי חיים טהורים חוץ משל פרה או כל כיוצא בה שנקרא קרן ולא שופר.
כמו כן לכתחילה מצווה מן המובחר לקחת שופר כפוף בראש השנה כי זה מרמז על הביטול וכפיפת הלב והנפש להקדוש ברוך הוא אבל זה רק למצווה מובחרת אבל אם אין לו שופר כפוף יכול לקחת בדיעבד גם שופר שהוא פשוט וישר ואינו כפוף וכל מקרה שאין לו שופר כפוף נקרא דיעבד כלומר לא רק במקרה שכבר תקע בשופר פשוט אלא גם כשאין לו שופר אחר גם כן נחשב דיעבד.
דין נוסף שישנו בכשרות שופר שרק שופר מקרני בהמות טהורים כשרים לתקיעת שופר אבל שופרות שנוצרו מבעלי חיים טמאים פסולים לתקיעת שופר וזאת לא רק לכתחילה אלא גם בדיעבד השופרות הללו פסולים מכיוון שישנו כלל שלא הוכשר למלאכת שמים לצורך קיום התורה והמצוות אלא רק דברים הבאים מבעלי חיים טהורים ומותרים לאדם.
דין נוסף שישנו הוא לגבי שייכות השופר שאדם הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו ואינו דומה ללולב ומצה וציצית הגזולים לפי שמצות השופר אינו אלא השמיעה בלבד ואין בשמיעת קול דין גזל שהרי בשמיעתו אינו נוגע בשופר כלל ולפיכך אף על פי שתקע בו באיסור גזל כיון שבעיקר המצוה דהיינו השמיעה אין בה איסור גזל יצא ידי חובתו.
אבל למרות שהוא יצא ידי חובה מכל מקום כיון שעל ידי גזל באה המצוה אליו לא יברך עליה כדין מצוה הבאה בעבירה.
כמו כן שופר שנוצר בו סדק והסדק שנוצר הוא רק במיעוטו של אורך השופר אבל רוב האורך שלו נשאר שלם לגמרי והאדם לא דיבק את השופר בדבק במקום הסדק ולא חיבר את הסדק שנוצר באמצעות חימום באש עד שהשופר התרכך ואז לחץ אותם חזק יחד וחיברם יש להחמיר שהשופר אין עליו שם שופר וממילא הוא פסול ואין לתקוע בו כדי לצאת ידי חובה בתקיעת שופר מהתורה ורק בשעת הדחק שלא מוצאים שופר אחר כלל יש לסמוך על הדעה האחרונה שאם ישנו סדק קטן שאינו לאורך כל השופר והוא קשר אותו אם איזה דבר חזק כך שיורד החשש שמא יתרחב הסדק יותר ממה שהוא יש להכשיר את השופר לתקיעת שופר כי כעת יש עליו שם שופר.
אמנם כל זה מדובר רק כאשר הסדק הוא לאורך אבל אם נסדק השופר לרחבו דהיינו סביב הקיפו אם הסדק הוא מיעוט היקף השופר ונשתייר רוב הקיפו באותו מקום שלם כשר אפילו אם נשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק שכל הקולות כשירים בשופר ואפילו אין בסדק חסרון מגוף השופר שאין שם מקום לרוח לצאת לפי שאין הרוח מסדיק יותר אלא אם כן נסדק לארכו.
אבל אם לא נשאר רוב הקיפו שלם אם אין מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר פסול כי כיון שנסדק רובו הרי הוא כאלו נחתך כולו באותו מקום ואם כן הרי נחסר השופר משיעורו ולפיכך אף על פי שלא נשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק פסול.
אבל אם יש מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר אף על פי שנשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק כשר. ואף על פי שהקול יוצא דרך החלק שלמעלה מהסדק אין פוסלים אותו משום קול שופר ודבר אחר או משום קול שני שופרות כי כיון שבשעת עשיית השופר היה זה החלק מחובר לעיקר השופר ולא נפרד ממנו לעולם לכן הם נחשבים כשופר אחד לענין זה שלא לפוסלן משום שני שופרות אבל מכל מקום הם לא נחשבים כשופר אחד לגמרי כדי להשלים לשיעור שופר כיון שנסדקו ונפרדו זה מזה ברוב היקף.
העולה מהאמור: שרצוי לקנות שופר עם הכשר מפני שיש חששות שונים שיכולים לפסול את השופר כמו לוודא שזה באמת מבעל חי הנקרא 'איל' למצווה מהמובחר וכן שלא היה בו סדקים שדבקו אותם בחום כי ישנם פסולים שפוסלים אף בדיעבד ועוד חששות שונים.
אבל בדיעבד אם ישנו שופר המוחזק ככשר ולא נראה עליו חששות למרות שאין עליו הכשר מכשרות מוסמכת אפשר לצאת בו ידי חובה.
