Ask The Rabbi

נושא: תפילה

האם שופר צריך הכשר או שאפשר לקנות שופר בכל מקום שהוא?

האם שופר צריך הכשר או שאפשר לקנות שופר בכל מקום שהוא?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש דינים מיוחדים לכשרות השופר או שכל שופר הבא מבעל חי כשר כשרותו פשוטה. ב) גם אם ישנם דינים האם זה דבר המצריך הכשר מיוחד או שזה נתון לבדיקת ככל אדם באופן אישי ואין צריך לזה כשרות מיוחדת. ג) מה הם הדינים של כשרות שופר. ד) האם יש הבדל בזה בין לכתחילה לדיעבד כמו שמקרה שאין בנמצא שופר אחר.
ראשית יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקפו שיש לבחור בשופר של איל דוקא למצווה מובחרת ולא לקחת סתם שופר מבעל חי טהור וטעם הדבר הוא כדי שהבורא יסכור לנו את עקדת יצחק שבסופו נשחט איל אחר תחת יצחק וזה היה בראש השנה
אבל כמובן אם אין לו שופר של איל יכול לקחת משאר בעלי חיים טהורים חוץ משל פרה או כל כיוצא בה שנקרא קרן ולא שופר.
כמו כן לכתחילה מצווה מן המובחר לקחת שופר כפוף בראש השנה כי זה מרמז על הביטול וכפיפת הלב והנפש להקדוש ברוך הוא אבל זה רק למצווה מובחרת אבל אם אין לו שופר כפוף יכול לקחת בדיעבד גם שופר שהוא פשוט וישר ואינו כפוף וכל מקרה שאין לו שופר כפוף נקרא דיעבד כלומר לא רק במקרה שכבר תקע בשופר פשוט אלא גם כשאין לו שופר אחר גם כן נחשב דיעבד.
דין נוסף שישנו בכשרות שופר שרק שופר מקרני בהמות טהורים כשרים לתקיעת שופר אבל שופרות שנוצרו מבעלי חיים טמאים פסולים לתקיעת שופר וזאת לא רק לכתחילה אלא גם בדיעבד השופרות הללו פסולים מכיוון שישנו כלל שלא הוכשר למלאכת שמים לצורך קיום התורה והמצוות אלא רק דברים הבאים מבעלי חיים טהורים ומותרים לאדם.
דין נוסף שישנו הוא לגבי שייכות השופר שאדם הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו ואינו דומה ללולב ומצה וציצית הגזולים לפי שמצות השופר אינו אלא השמיעה בלבד ואין בשמיעת קול דין גזל שהרי בשמיעתו אינו נוגע בשופר כלל ולפיכך אף על פי שתקע בו באיסור גזל כיון שבעיקר המצוה דהיינו השמיעה אין בה איסור גזל יצא ידי חובתו.
אבל למרות שהוא יצא ידי חובה מכל מקום כיון שעל ידי גזל באה המצוה אליו לא יברך עליה כדין מצוה הבאה בעבירה.
כמו כן שופר שנוצר בו סדק והסדק שנוצר הוא רק במיעוטו של אורך השופר אבל רוב האורך שלו נשאר שלם לגמרי והאדם לא דיבק את השופר בדבק במקום הסדק ולא חיבר את הסדק שנוצר באמצעות חימום באש עד שהשופר התרכך ואז לחץ אותם חזק יחד וחיברם יש להחמיר שהשופר אין עליו שם שופר וממילא הוא פסול ואין לתקוע בו כדי לצאת ידי חובה בתקיעת שופר מהתורה ורק בשעת הדחק שלא מוצאים שופר אחר כלל יש לסמוך על הדעה האחרונה שאם ישנו סדק קטן שאינו לאורך כל השופר והוא קשר אותו אם איזה דבר חזק כך שיורד החשש שמא יתרחב הסדק יותר ממה שהוא יש להכשיר את השופר לתקיעת שופר כי כעת יש עליו שם שופר.
אמנם כל זה מדובר רק כאשר הסדק הוא לאורך אבל אם נסדק השופר לרחבו דהיינו סביב הקיפו אם הסדק הוא מיעוט היקף השופר ונשתייר רוב הקיפו באותו מקום שלם כשר אפילו אם נשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק שכל הקולות כשירים בשופר ואפילו אין בסדק חסרון מגוף השופר שאין שם מקום לרוח לצאת לפי שאין הרוח מסדיק יותר אלא אם כן נסדק לארכו.
אבל אם לא נשאר רוב הקיפו שלם אם אין מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר פסול כי כיון שנסדק רובו הרי הוא כאלו נחתך כולו באותו מקום ואם כן הרי נחסר השופר משיעורו ולפיכך אף על פי שלא נשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק פסול.
אבל אם יש מהסדק עד מקום הנחת הפה כדי שיעור שופר אף על פי שנשתנה קולו מכמות שהיה קודם שנסדק כשר. ואף על פי שהקול יוצא דרך החלק שלמעלה מהסדק אין פוסלים אותו משום קול שופר ודבר אחר או משום קול שני שופרות כי כיון שבשעת עשיית השופר היה זה החלק מחובר לעיקר השופר ולא נפרד ממנו לעולם לכן הם נחשבים כשופר אחד לענין זה שלא לפוסלן משום שני שופרות אבל מכל מקום הם לא נחשבים כשופר אחד לגמרי כדי להשלים לשיעור שופר כיון שנסדקו ונפרדו זה מזה ברוב היקף.
העולה מהאמור: שרצוי לקנות שופר עם הכשר מפני שיש חששות שונים שיכולים לפסול את השופר כמו לוודא שזה באמת מבעל חי הנקרא 'איל' למצווה מהמובחר וכן שלא היה בו סדקים שדבקו אותם בחום כי ישנם פסולים שפוסלים אף בדיעבד ועוד חששות שונים.
אבל בדיעבד אם ישנו שופר המוחזק ככשר ולא נראה עליו חששות למרות שאין עליו הכשר מכשרות מוסמכת אפשר לצאת בו ידי חובה.

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].