נושא: הלכה

האם צריך לתת לנזקק תפילין מהודרות

אדם נזקק, שהתקרב לשמירת תורה ומצוות, ומעוניינים לעזור לו גם בקניית תפילין, האם אפשר לקנות תפילין פשוטות הכשרות מעיקר הדין, או שיש לקנות לו תפילין מהודרות כפי שיש לנותן?

 

אדם הנזקק לצדקה, אזי חלק ממצות צדקה הוא לספק לו גם צורכי מצוה הזקוק להם, אמנם אין חיוב לספק לו אלא מה שנצרך לקיום המצוה מעיקר חיוב הדין, ואין חיוב לספק לו את צורכי המצוה בכדי לקיימה בהידור.

מקורות

שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רנ סעיף א: כמה נותנין לעני, די מחסורו אשר יחסר לו. כיצד, אם היה רעב, יאכילוהו. היה צריך לכסות, יכסוהו. אין לו כלי בית, קונה לו כלי בית. ואפילו אם היה דרכו לרכוב על סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר, והעני, קונה לו סוס ועבד. וכן לכל אחד ואחד לפי מה שצריך. הראוי לתת לו פת, נותנים לו פת. עיסה, נותנים לו עיסה. מטה, נותנים לו מטה. הראוי ליתן לו פת חמה, חמה. צונן, צונן. להאכילו לתוך פיו, מאכילין. אין לו אשה ובא לישא, משיאין לו. ושוכרים לו בית ומציעים לו מטה וכלי תשמישו, ואחר כך משיאין לו אשה. הגה: ונראה דכל זה בגבאי צדקה, או רבים ביחד, אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו, אלא מודיע צערו לרבים, ואם אין רבים אצלו יתן היחיד, אם ידו משגת. (ב"י ודלא כמשמעות הטור, וכמו שנתבאר סימן רמ"ט).


פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן לז ד: ויש אומרים. עיין מ"א. ומשמע קודם לכן אין מניחין אפילו אם ירצו, ועיין הר"ב, ולבוש [סעיף ג] סיים ואין לשנות, ואיני יודע אם הוא י"ג שנים איזה חיוב יש על אביו, דאיש בפני עצמו הוא. ואם הוא עני כל ישראל מצווין להחיותו. ויש לומר י"ג שנים ולא הביא ב' שערות, ועיין ב"ח [ד"ה קטן] בשם תוספות ברכות (כ"ה) [כ] [ע"ב] דקטן ממש נמי, ועכ"פ שנים עשר שנים ולומד ומבין יכול להניח תפילין. ועיין ר"מ פרק ד' [מתפילין] הלכה י"ג חייב "לחנכו", ולפי מה שכתבתי י"ל עד רוב שנותיו שלא הביא ב' שערות על אביו חייב לחנכו, ועיין סימן עי"ן [משבצות זהב ריש הסימן] בזה:


שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קמא: ופירוש המ"ר נשא פי"ד פיסקא ב' דאמר ר' תנחום ב"ר אבא מי שאין לו בית ועושה מזוזה נראה פשוט שהוא הדר בפונדקאות בכל פונדק רק איזה ימים ועושה מזוזה לזכר המצוה כדעשו מונבז ובית מליון וכן הוא בעושה ציצית ואין לו טלית אלא שהולך בטלית שאולה פחות משלשים יום, דאם דר שלשים יום בבית וכן בטלית אחד ל' יום הרי חייב מדרבנן, דלא מסתבר לפרש בעושה מזוזה וציצית בבתי אחרים ובטליתות אחרים, שלא שייך כלל למצות המזוזה והציצית, וגם מצד מצות צדקה הא אין עיקר מצות צדקה, אלא בעניני אכילה ושתיה ומלבושים ולא בקניית דברים הצריך למצוה חוץ מד' כוסות בלילי פסחים ונר חנוכה, וכן לשלם שכר למלמד לבני עניים חולה וליתן מעות לעני לקנות תפילין ומזוזה וציצית אינו ענין צדקה אלא דבר גדול הוא במה שעושה שיוכל העני לקיים מצות ה' ונמצא שגמ"ח דנקט תחלה הוא יותר עדיף מגמ"ח דנותן לאחרים שיקיימו המצות, לכן יש לפרש דהוא כשעושה מזוזה וציצית אף כשפטור כדי שיהיה לו זכר למצוה, ול"ד למוהל בנים של אחרים שיש לו מצוה גם כשמל בנים של אחרים, וכן משאיל ספרים לאחרים ללמד בהן הוא מצות צדקה כדאיתא בכתובות דף נ', אבל למצות אחרות אף החמורות כתפילין הוא ודאי גמ"ח אבל לא כגמ"ח לצרכי הגוף.


ביאור הלכה סימן תרעא סעיף א * ואפילו עני וכו' – הרה"מ כתב דהרמב"ם למד כן מדין ד' כוסות דזה וזה הוי משום פרסומי ניסא ולפ"ז נראה דהגבאים מחוייבים ליתן לו נרות להדליק כמו בד' כוסות מיהו אם לא נתנו לו צריך לעשות כמו שכתוב בשו"ע וכן הדין בד' כוסות מיהו נראה דאין צריכין ליתן לו כ"א נר אחד בכל לילה דהיינו נר איש וביתו דיותר הוי מן המהדרין ואין חיוב ליתן לו [חמד משה]:


ביאור הלכה סימן לז סעיף ג * קטן וכו' – נראה פשוט דלדעת המחבר אם מאיזה טעם לא קנה אביו עבורו תפילין כגון שלא היה יכול לשמרם בטהרה וכה"ג ונעשה בנו בן י"ג שנים ויום אחד שוב אין על אביו מצות חינוך דאיש הוא וחייב מעצמו בכל המצות ואם איש עני הוא כל ישראל חייבים בזה וכמו שכתב הפ"מ בסק"ד: