בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם החיוב לקבוע מזוזה הוא בכל פתח שישנו לכניסה, או רק כאשר ישנו גדר צורה של פתח. ב) אם כן מה ההגדרה של צורת פתח המחייבת קביעת מזוזה על פי הלכה. ג) האם יש הפרש בין אם חיסרון בגדר הוא בצד ימין או בצד שמאל.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפז סעיף א', שם מדובר על איזה גדר צורת פתח ישנו חיוב לקבוע מזוזה, וכותב המחבר, שאין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף.
ועל מה שכתב המחבר שכל החיוב הוא רק אם יש לו שתי מזוזות, שדעת הרא"ש וטור שאפילו אם אין לו אלא רק מזוזה אחת, כמו למשל שמצד אחד עובי הכותל נמשך להלאה מהפתח, מכל מקום אם המזוזה מצד הימני חייב לקבוע מזוזה, ואם היא מצד השמאלי, פטור. וכן דעת רבינו ירוחם סוף נתיב כא. ומבסיים שם שנראה שיקבע אותה בלא ברכה. כמבואר בשפתי כהן שם. או שיקבעה לאחר שיקבע בפתח המחוייבת, ויפטור גם את זאת, וכן בכל מקום שיש ספק יעשה כן. כמבואר בקיצור שולחן ערוך סימן יא סעיף יא.
וכן הביא בטורי זהב שם את דברי הטור שכתב, שאם אין המשקוף שהדלת זקוף עליו למעלה ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא, או שאין המזוזה ישרה – אלא אבן נכנס ואבן יוצא – פטור. כמו כן פתח שאין לו אלא מזוזה אחת כמו למשל שמצד אחד עובר הכותל להלאה מהפתח, אזי אם המזוזה מצד ימין חייב, ואם מצד שמאל פטור.
ואמנם הוסיף שם שאם הפתח ממלא את כל הרוח חייב, כי אף על פי שאין פצים בצד אחד, מכל מקום כותלי הבית שמהצדדים נחשבים כמזוזות. ומשום כך פירש הטור שמצד אחד עובר, כי אם לא כן היה קשה שהרי זה קצה הכותל במקום פצים,שכל מקום שהכותל כלה נחשב שם מזוזה.
וכן פירש בחיי אדם חלק א כלל טו סעיף ז, שאם אין לו אלא מזוזה אחת כמו שמצד אחד עובי הכותל להלאה מהפתח, אזי אם המזוזה מצד שמאל, פטור. ואם מצד ימין, יש אומרים שחייב. ולכן יקבענה בלא ברכה. ודוקא שהכותל עובר להלאה מהפתח, שאם לא כן, הרי נחשב קצה הכותל במקום מזוזה, שכל מקום שהכותל כלה נחשב מזוזה. וכן בקיצור שולחן ערוך סימן יא סעיף יא, שאפילו אין המזוזות מעצים או מאבנים אחרים, רק שכותלי הבנין בעצמו הן המזוזות, ועליהן תקרה גם – כן חייבת.
ואם יש לו שתי מזוזות רק שאין לו משקוף, אלא שכיפה כמין קשת עליהם, או אפילו אין לו מזוזות גם כן, רק הכיפה הולכת ומתעגלת מהארץ, אזי אם יש בגובה עשרה טפחים לפחות ורוחב ארבעה טפחים, חייב. ואם רוח הרביעית פתוחה לגמרי, אף על פי שיש שם עמודים העשויים לחזק התקרה, פטורה, שהרי אין כאן פתח כלל.
אמנם יש אומרים שאף דעת השפתי כהן שאם המזוזה היא מצד ימין חיייבת בקביעת מזוזה, הוא רק כאשר ישנו בפתח דלת, שלכן מספר יקבע שם מזוזה בלא ברכה על כל פנים. וכמובא בספר הליכות עולם עמוד רעג סעיף כב כתב, שאם אין מזוזה מצד ימין, ואף אין דלת בפתח, אינו צריך לקבוע כלל מזוזה ופטור לגמרי. מטעם שנחשב הדבר כספק ספיקא, שהרי ישנה הלכה בשולחן ערוך שפתח שאין לו דלת פטור ממזוזה, ושמא ההלכה כמו דעה זו, ומאחר ואין דלת בפתח אין צריך לקבוע שם מזוזה, ואף אם נאמר שהלכה כדעת האומרים שאף פתח שאין בו דלת חייב במזוזה, מכל מקום שמא ההלכה כדעת האומרים שכאשר אין שתי מזוזות בפתח, פטורים מקביעת מזוזה.
העולה מהאמור: שכאשר ישנו פתח שהצד הימני שלו הוא קיר נמשך ואינו מזוזה ממש, הרי הוא פטור ממזוזה, למרות שיש לו משקוף ומזוזה בצד שמאל. אבל אם בצד ימין יש לו מזוזה כראוי,וכן משקוף, ובצד שמאל הוא קיר נמשך, עליו לקבוע מזוזה בצד ימין מספק, אך בלא ברכה.
