תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנה בעיה להדליק בפתילות ישנות. ב) אם כן, מדוע ישנו סברה לומר שמכל מקום לא יצטרכו להחליף את הפתילות בחדשות. ג) האם יש הבדל בזה בין עיקר הדין להידור מצוה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג סעיף ג, שאדם שהדליק נרות חנוכה בכלי לנר שעשוי מחרס, אזי מאחר והדליק בו לילה אחת הרי הוא נעשה ישן, ואין מדליקים בו בלילה אחרת, אלא לוקח כלים חדשים בכל לילה. ואם אין לו אלא כלי חרס ישן, צריך להסיק אותו באש בכל לילה ובכך יוכשר להדליק בו ביום הנוסף.
והטעם מובא במשנה ברורה, משום שנר חרס ישן הוא מאוס, והדלקה בו ישנו בזה משום ביזוי מצוה.
והמדליק בנר של מתכת אינו צריך להדליק בכל לילה בנר חדש. וכמו כן כלי נר של זכוכית או של חרס מצופה בזכוכית וכדומה, דינו ככלי מתכת.
עוד הביא בעניין זה בשערי תשובה לענין הדלקת נר חנוכה בתוך קליפות של ביצים, שכתב בספר אדמת קודש בשם בעל חסד לאברהם שבקליפות ביצים ובצלים אין מדליקים בהם.
ועיין בשאילת יעבץ חלק א' סימן קלט, שכתב שמסיבה זו עדיף יותר להדליק נר חנוכה בפנס שיש לו דפנות של זכוכית שאין הרוח שולט שתכבה מהר, והביא ראיה מכך שהדין מובא בגמרא בלשון – עששית שהיתה דולקת, וסתם עששית הוא כלי עשוי עם דפנות של זכוכית, וכן מוכח מדין ערווה בעששית ואמנם ולא ראינו מי שנוהג כן.
אמנם כתבו הפוסקים מה שכתבו בספרים, שטוב כל אחד שיטריח לעשות לו מנורה יפה לפי כוחו, וכן הנרות יעשה יפה. ולכן ישנו הידור שהאדם יכין בעצמו את הפתילות כמו שמצינו אצל דבורה הנביאה, שנקראה אשת לפידות על שם שהיתה מכינה פתילות למשכן שילה כמבואר במסכת מגילה דף יד עמוד א. ועל ידי טרחה זו זכתה לנבואה ולאור תורה, שהייתה שופטת את ישראל כמבואר במהרש"א שם.
כמו כן מובא במסכת שבת שכל אדם שזהיר לעשות את הנרות של שבת וחנוכה כראוי ובשלימות זוכה לבנים תלמידי חכמים, כמו שכתוב בפסוק במשלי פרק ו', 'כי נר מצוה ותורה אור', שכל הזהיר בנר מצוה זוכה על ידי כך לתורה אור.
ואמנם מי שאינו יודע להכין היטב את הפתילות לבד, ומה שמכין אינו דולק יפה וכראוי, יכול להשתמש כמובן בפתילות מוכנות מהחנות, אם הם דולקות יפה, כי העיקר שידלקו יפה.
ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג סעיף ד, מבואר שאין חוששים לפתילות להחליפם, עד שיכלו מעצמם, ולמרות שלכאורה יש לדמות זאת לנר חרס שהדליקו בו פעם אחת ששוב נעשה ישן ומאוס, ואין להדליק בו שוב נרות משום ביזו מצוה, מכל מקום הו דוקא בכלי, אך הפתילות עצמם אין בהם גדר האמור, שאין הם מאוסים כל כך, כי הרי הם עצמם דולקים.
ולכן אין בזה בזיון מצוה, ואדרבה הם נוחים יותר להדליק יותר כאשר הם דלקו כבר פעם אחת.
אולם יש דעות שנכון להחליף את הפתילות בכל לילה, כמבואר בספר אורחות חיים בהלכות חנוכה אות ה' ובכל בו בסימן מ', וזאת משתי טעמים: א) בכל לילה התחדש הנס, ולכן ההחלפה מורה על ההתחדשות. ב) יש לעשות זכר למקדש בזה שהרי במקדש היו מחליפים בכל יום את הפתילות לחדשות.
ואמנם בספר המנהגים חב"ד מובא, שנהוגים להחליף בכל יום את הפתילות לחדשות, וכן החליפו בחנוכיית הרבי מליובאוויטש. ורק שמובא שם שיש אומרים שלא חוששים להחליף את הפתילות (וכן נהג הרבי הריי"ץ מליובאוויטש), ומשמע שעיקר המנהג למעשה הוא להחליף את הפתילות.
ואמנם ראוי לציין שמי שאינו מחליף בכל יום, יש להקפיד שיניח את הפתילה הישנה במקום הנר החדש, בכדי שהדליקה הטובה תהיה בנר החדש שהוא עיקר החיוב מעיקר הדין, כמבואר בספר המנהגים בעמוד 21.
העולה מן האמור: שמעיקר הדין אין עדיפות למעשה בין אם להשאיר את הפתילות הישנות – שנוחות יותר להדלקה, או להחליף את הפתילות לחדשות – שזהו כנרות המקדש.
ואמנם הנוהג במנהגי חב"ד, ישנה נטיה להעדיף יותר את החלפת הפתילות בכל יום, (למרות שישנו נתינת מקום גם למי שמשאיר את הפתילות הישנות).
