נושא:

האם ניתן להדליק בברכה בבית הכנסת כאשר אין עשרה אנשים בזמן ההדלקה, אך בהמשך דליקתם יראו אותה עשרה?

האם ניתן להדליק בברכה בבית הכנסת כאשר אין עשרה אנשים בזמן ההדלקה, אך בהמשך דליקתם יראו אותה עשרה?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת. ב) מה הצורך בזה, ומה מקור הדבר. ג) האם בהדלקת בית הכנסת יש צורך בנוכחות של ציבור – עשרה אנשים לפחות, או שבכל מקרה ניתן להדליק. ד) אם כן, האם ללא ציבור אפשר להדליק בלא ברכה, או אפילו בלא ברכה לא מדליקים. ה) אם כן, האם צריך שהציבור יהיה בעת ההדלקה ממש, או שגם אם יבואו ציבור אחר כך במשך זמן החצי שעה שלאחר ההדלקה, יכול הוא לברך.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא, שמדליקים נרות חנוכה ומברכים עליהם – בבית הכנסת, והטעם משום פרסומי ניסא. וכתב הרמ"א, שאין אדם יוצא בנרות חנוכה של בית הכנסת, אלא צריך לחזור ולהדליק בביתו. ונוהגים להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב. ויש נוהגין להדליק בערב שבת קודם מנחה. ואם רוצים למהר להתפלל, אזי לאחר שבירך השליח ציבור והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים, והשליח ציבור יתפלל.
וכתבו הפוסקים, שאף שההדלקה בבית הכנסת הוא רק מנהג, מכל מקום מברכים עליו כמו שמברכים על הלל של ראש חודש שאינו אלא מנהג. (משנה ברורה).
ואמנם על עצם הדין שמברכים על הדלקת נרות של בית הכנסת, הנה בשערי תשובה הביא דברי הבאר היטב בשם החכם צבי בסימן פח, שתמה על זה שמברכים, ואמנם אין תמיהתו רק על המחבר שכתב דין זה, שהרי עיקר טעם של הריב"ש שמברכים, הוא מפני שמברכים על מנהג – כמו שמברכים על הלל בראש חודש שהוא ממנהג בלבד. ואם כן המחבר שפסק בהלכות ראש חודש כמו שיטת הרמב"ם, וכתב שכן נוהגים בארץ ישראל וסביבותיהם שלא מברכים על הלל של ראש חודש, אם כן לשיטתם אין לברך גם על הדלקת נרות של חנוכה בבית הכנסת, אבל שליטתנו שמברכים על מנהג אמירת הלל בראש חודש, אזי גם החכם צבי יודה בזה שאנו נברך גם על מנהג הדלקת נרות בבית הכנסת.
ואמנם למרות שמברכים מכל מקום צריך לחזור ולהדליק. ואפילו השליח ציבור שבירך בבית הכנסת – צריך לחזור ולהדליק בביתו, מאחר ויש חיוב על כל אחד להדליק בביתו. ומכל מקום לא יחזור לומר בביתו ברכת שהחיינו – אם לא שמדליק להוציא את אשתו ובני ביתו.
ומקור הדברים לגבי ברכה על הדלקת נרות בית הכנסת מובא בשאלות ותשובות הריב"ש בסימן קיא, שהמנהג הזה להדליק בבית הכנסת מנהג ותיקים הוא משום פרסומי ניסא, כיון שאין אנחנו יכולים לקיים את המצוה כתקנה כל אחד בביתו שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ. וכיון שעתה יד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולים לקיים את המצוה כתקנה – ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים ואין כאן פרסומי ניסא – כי אם לבני ביתו בלבד, לכן הנהיגו להדליק בבית הכנסת לקיים פרסומי ניסא.
ואף על פי שאין מברכים על המנהג, זהו במנהג קל כמו מנהג של ערבה שאינו אלא חבטה בעלמא, אבל מנהג זה שהוא לפרסם הנס בבית הכנסת ברבים – מברכים עליו. כמו שנהגו לברך על ההלל של ראש חודש אף על פי שאינו אלא מנהג, ואין בזה משום ברכה לבטלה כלל. ומכל מקום באותה הדלקה של בית הכנסת אין אדם יוצא בה, וצריך לחזור ולהדליק כל אחד בביתו מאחר ומצות חנוכה נר איש וביתו.
והנה הרמ"א כתב שהמנהג להדליק בערב שבת קודם מנחה, אבל בדרכי משה כתב שאין אנו נוהגים כן, אלא אף בערב שבת מדליקים בבית הכנסת בין מנחה למעריב – בשעה שהעולם מתחילים להתקבץ וישנו פרסומי ניסא. אמנם אם העולם מאחרים לבוא וטרם שיבוא מנין לבית הכנסת יתקדש היום, אזי לא ימתין כלל, אלא יברך וידליק מיד אפילו קודם מנחה, מאחר ומכל מקום ישנו פרסומי ניסא כשבאים אחר כך לבית הכנסת ורואים את הנרות, כמבואר במגן אברהם. (משנה ברורה).
אך במור וקציעה המובא בשערי תשובה חולק על זה, ודעתו שמכיון שמה שמדליקים בבית הכנסת הוא בכדי לפרסם הנס ברבים, אם כן צריך שיהיו עשרה בשעת הדלקה, כפי שמצינו גם כן בכל פרסומי שלא מספיק בלא עשרה, ולכן דעתו שצריך קהל ממש, ואין עדה פחותה מעשר. והנה היחידים יוצאים לעצמן כל אחד בביתו ולא נתקנו הנרות להדליקם בבית הכנסת אלא בצבור בלבד. אמנם אם השעה דחוקה אין לבטל ההדלקה אלא ידליק בלא ברכה. (ביאור הלכה).
אך מסיים שם שלעניות דעתו פרסומי ניסא של חנוכה אינו תלוי כל כך בזה, אלא עצם הדלקה הוא בכלל פרסום הנס, ובדומה למבואר בגמרא שנר חנוכה וקידוש היום – נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא.
ולא מצינו מי שאומר שזהו רק כשיש עשרה בשעת הדלקה, כי עצם הדלקה שציוו חכמים על כלל ישראל הוא נקרא פרסום הנס, ואמנם הדלקה זו של בית הכנסת הוא אינו מצד תקנת חכמים, רק ההנהגה שהנהיגו כל ישראל כדי לפרסם הנס ברבים כמו שכתבו הפוסקים, מכל מקום הרי על ידי זה גם כן יתפרסם הנס כשיבואו אחר כך כל הקהל בבית הכנסת ויראו את נרות המנורה דלוקים כמו שכתב המגן אברהם. ולכן נראה שהמדליק בברכה יש לו על מי לסמוך, וכן כתב החיי אדם שצריך להדליק בברכה. ואם בנקל לו להשיג מנין בשעת ברכה מה טוב.
העולה מן האמור: שלכתחילה כמובן שעדיף שיהיו עשרה בפועל בשעת ההדלקה בבית הכנסת, אמנם גם אם אין בשעת ההדלקה עשרה, אך אחר כך יבואו עשרה ויראו את הנרות דולקים, יש להתיר להדליק בברכה.

מקורות