תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מותר לעשות מלאכה או לאכול לפני הדלקת הנרות. ב) אם כן, ממתי מתחיל האיסור. ג) האם יש הבדל מהי הכמות אותה אוכל. ד) האם יש הבדל מהו אוכל. ה) האם יש הבדל האם התעכבותו היא מצד דברי הרשות או מצד דברי מצוה. ו) האם יש הבדל האם התעכב שלא ברצונו או סתם כך.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב סעיף א, שאין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, – לא מאחרים ולא מקדימים. ואולם יש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מזמן 'פלג המנחה' ולמעלה, אך עליו לתת במנורה שיעור שמן עד כדי שתכלה רגל מן השוק. וכתב הרמ"א שבזמן הזה שמדליקים בפנים, ואם כן כל ההיכר הוא רק לבני ביתו בלבד – אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק.
ואמנם גם כאשר מאחר את ההדלקה לפי הרמ"א מחמת שממתין לקיבוץ בני ביתו, יש לדעת וליזהר שאפילו ללמוד אסור משהגיע זמנה, וכל שכן אכילה ושארי עיסוקים כמו מלאכה ומסחר, ואפילו אם התחיל בהיתר – פוסק כאשר הגיע זמן ההדלקה (שמנה ברורה).
והוסיף שם בשער הציון, שבאמת יש להחמיר בזה עוד חצי שעה קודם, אלא שהמחבר מדבר בבני אדם שמתפללים ערבית בזמנה, ואם כן חצי שעה קודם בלאו הכי אסור משום קריאת שמע כמבואר במחצית השקל. ולפי דעת הפרי חדש והגר"א שיש להדליק לאחר השקיעה מיד, ממילא צריך להחמיר חצי שעה קודם לכן לכל הדברים האמורים, ואפילו אם כבר התפלל מנחה. אכן לענין לימוד נראה שאין להחמיר, כי יש לסמוך על שארי פוסקים הסוברים שזמנה של הדלקה הוא עם סוף שקיעה.
ועל פי זה תמהו הפוסקים על מה שהעולם מתירים לעצמם להמשיך לעבוד בבתי העסק ובמלאכתם גם כאשר הגיע זמן הדלקת הנרות, ופעמים שמתעכבים אפילו עד שעבר זמן שתכלה רגל מן השוק, ואפילו לאלו הנוהגים להדליק בביתם בפנים יש להם לכתחילה להגיע לביתם מוקדם ככל האפשר כדי שיהיו בני ביתו וילדיו ערים ויתפרסם הנס.
ואמנם לאשכנזים הנוהגים כהרמ"א, אפשר ליישב שמתירים לעצמם לעסוק במלאכה כיון שהתחילו בזמן היתר, ומה שכתב המשנה ברורה (המובא לעיל) – שאפילו אם התחיל בהיתר – פוסק, ביאר הרי הטעם בזה בשער הציון אות טו, שהוא מפני שאין שהות אלא חצי שעה להדליק, אך לאלו המדליקים בפנים זמן הדלקת הנרות הרי אינו מוגבל מן הדין, אלא הוא כל זמן שבני הבית נעורים, ולכן אם התחילו בהיתר אינם צריכים להפסיק מעיקר הדין, ומכל מקום לכתחילה יש להם להדליק מוקדם כמבואר ברמ"א שגם למנהגו – טוב ליזהר להדליק בחצי שעה לצאת הכוכבים.
והנה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תלא סעיף יא כתב, שאם הוא יושב ולומד קודם צאת הכוכבים ואומר לחברו שאינו לומד שכשיגיע זמן הבדיקה יזכיר אותו ויפסיקו מלימודו הרי זה מותר אף אם הוא תוך חצי שעה לפני צאת הכוכבים.
ובקונטרס אחרון שם הביא שבאליהו זוטא העתיק מותר ללמוד, ומשמע מדבריו שזהו רק לדבר מצוה מותר למנות שומר, אבל לדבר הרשות לא מועיל, וכן הביא להלכה במגן אברהם סימן רעה. וצריך לחלק בין זה לבין מה שמבואר בפרק ב' של מסכת סוכה שלא מועיל מוסר שנתו לאחרים משום דערבך ערבא צריך.
העולה מן האמור: שבמשך החצי שעה שלפני זמן ההדלקה מועיל להעמיד 'שומר' שיזכיר לו על ההדלקה, וכל ידי כך יוכל לאכול או לעשות מלאכות פשוטות שאין בהם שיהוי ועיכוב.
אך כאשר כבר הגיע זמן ההדלקה, לא מועיל להעמיד שומר, אלא צריך להדליק מיד. ואם עוסק בדבר מצוה או שהוא אנוס, יכול להעמיד שומר אפילו לאחר זמן ההדלקה.
[ולהדגיש, שכל האיסור והצורך להעמיד 'שומר' שיזכיר לו על ההדלקה, הוא רק לגבי אכילת פת או מזונות יותר מכביצה (כ-57 גרם). אך אוכל פחות מכך, או אוכל שאר דברים, אין בזה איסור, ואינו צריך למנות שומר].
