בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנו חשש איסור מצד תיקון כלי. ב) האם ישנו חשש איסור מצד בונה בכלים. ג) האם ישנו הפרש בין כובע שללא שיסדר אותו ישאר מקולקל, או שמדובר בעיקום קל בלבד. ד) האם ישנו הפרש בין סידור הצריך כעין מעשה אומן, לבין סידור קל שכל אחד בלחיצה קטנה עושה זאת.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שב סעיף ח, שמותר לקפל את הבגדים לפני לבישתם, בכדי שיתפשטו מהקמטים שלהם, ויהיו מהודרים עליו כשילביש אותם.
אמנם לא התירו לקפל אפילו לצורך השבת, אלא באדם אחד אבל שנים לא יקפלו בגד אחד מפני שכאשר שנים מקפלים בגד, הם מפשיטים את קמטיו בידיהם בקיפולם, ונראים כאילו מתקנים כלים בשבת, מה שאין כן כאשר אחד מקפל, מתפשטים הקמטים מאליהם.
ואפילו באדם אחד לא התירו לקפל אלא בבגדים חדשים, אבל לא בישנים, שהישנים קיפולם מתקנם יותר מהחדשים, שהחדשים קשים מאליהם ואינם ממהרים להתקמט. ואפילו בחדשים לא התירו אלא בבגדים לבנים, אבל לא בבגדים צבועים, כי הצבועים קיפולם מתקנם יותר. ואפילו בבגדים לבנים לא התירו אלא כשאין לו בגד אחר מקופל להחליף היום, שאז התירו לו משום כבוד שבת שלא ילך בבגדים מקומטים, אבל אם יש לו בגד אחר מקופל, אסור לקפל את זה, משום שעל כל פנים נראה קצת כמתקן כלי בשבת.
ואולם יש מי שאומר שמותר בכל עניין לקפל בגד שלא כסדר קיפולו הראשון – אף לצורך מחר ובשני בני אדם, ואף שהוא בגד ישן וצבוע ויש לו להחליף, לפי שאין לקיפול זה שום קיום, ואין כאן שום תיקון כלי כלל, ונראים דבריו.
ואמנם כל ההיתר לקפל את הבגדים הוא אם ישנם כל תנאים האמורים לעיל, אבל אם חסר אחד מכל תנאים אלו, אסור לקפל. ואמנם כתבו הפוסקים, שלהעמיד בגד במצב הרגיל לשימושו, כשאין בזה שום טרחה, כי בקלות ניתן להעמידו על מכונו, אינו בכלל האיסור, כמבואר בשאלות ותשובות אז נדברו חלק ח' סימן כח, ובשמירת שבת כהלכתה פרק טו סעיף נ'.
ולכן מותר לסדר צווארון של בגד, או כפל של מכנסיים, וכן מותר לסדר את החליפה או המעיל – כתף אל כתף, או לתלות אותו בקולב, וכן מותר להכניס שטריימל לקופסה המיוחדת לו, ואף שעל ידי כך הוא מתייפה.
ולפי זה הוא הדין לגבי כובע שהתקמט, כמובא בשאלות ותשובות אבן ישראל חלק ט' סימן סג. ואולם בספר אורחות רבינו חלק א' עמוד קלט מביא בשם החזון איש שהיה מחמיר שלא ליישר מגבעת שהתקמטה. ואמנם בעת הצורך יעשה על ידי שינוי כלאחר יד. ובדינים והנהגות פרק יג אות כד מביא בשם החזון איש, שאף החומרה שלו היא רק במגבעת קשה, אבל במגבעת רכה אין איסור ליישרה ולתקנה.
והנה במגן אברהם סימן שמ סימן קטן יא מביא, שמחט שהתעקמה אפילו מעט, אסור לפשוט אותה. ולפי זה כתבו הפוסקים שכמו כן הוא לגבי משקפיים על כל חלקיו, וכן סכין כף ומזלג, סיכה וסיכת בטחון, וכל כיוצא בזה, אשר התעקמו בשבת, אפילו עדיין ראויים לתפקידם, יש ליזהר שלא ליישרם ולהחזירם למתכונתם הראויה והנכונה.
אמנם כאשר מצוי שמתעקמים ומיישרים אותם בקל ובלא טרחה כלל, ובכלל זה כוסות ובקבוקים מפלסטיק וכדומה שהתעקמו, אין שום חשש ליישרם ולהעמידם כפי שהיו, וכמו כן אין איסור ליישר מגבעת שהתקמטה, וכיוצא בזה. וכפי שמבואר באשל אברהם בסימן שיג סעיף ו' דיבור המתחיל עוד מצאתי, מאחר וכל האיסור הוא משום טרחה שלא לצורך, אך באמור אין בזה טרחה כלל, וגם משום נראה כבונה אין בזה, משום שכך הדרך והרגילות שמתעקמים ומיישרים אותם, וכאילו עשויים לכך.
העולה מהאמור: שמותר ליישר מגבעת שהתעקמה מחמת הגשמים, כל עוד מדובר בסידור קל ללא טורח מיוחד, וכפי שמצוי ורגיל במגבעות. אך אם הדבר דורש עיצוב וסידור 'אומן', אסור לעשות זאת בשבת, ובפרט אם מדובר במגבעת מחומר קשיח יותר.
