האם מותר להסתכל במראה כדי לכוון את התפילין למקומם הנכון?

בנוגע לשאלתך הנה לשם הבנת הדברים נקדים ונברר תחילה האם אכן יש חיוב שהתפילין יהיו מכוונות ביותר ע"ג הראש.
הנה ידועה המחלוקת בין רש"י לר"ת באופן הנחת הפרשיות בתפילין של ראש ומקור הדברים הוא מדברי הגמ' במס' מנחות (לד ב): "כיצד סדרן 'קדש לי' 'והיה כי יביאך' מימין 'שמע' 'והיה אם שמוע' משמאל. . והקורא קורא כסדרן". ואמרינן שם בגמ' שסדר מיקום זה הוא לאדם 'הקורא' היינו לאדם העומד כנגד המניח תפילין (ולדעת השימושא רבא ולראב"ד יש לפרש את הגמ' אחרת ואכ"מ) שבחלק הימני של האדם הקורא מונחות פרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך' ומשמאל הקורא מונחות פרשיות 'שמע' 'והיה אם שמוע'.
ופירש רש"י שכוונת הגמ' שצריך לסדר את הפרשיות כסדר כתיבתן בתורה וא"כ הסדר הוא שפרשיות 'קדש' ו'והיה כי יביאך' מימין הקורא וישר אחריהם משמאל הקורא פרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' כלומר פרשת 'שמע' היא בצד הימני של החלק השמאלי של הבית ואחריה פרשת 'והיה אם שמוע' בחלק החיצוני השמאלי של התפילין כך שיוצא שסדר הנחת הפרשיות בתוך הבתים הוא 'קדש' 'והיה כי יביאך' 'שמע' 'והיה אם שמוע' כסדרן בתורה.
ר"ת לעומתו מפרש את דברי הגמ' שהפרשיות 'קדש' 'והיה כי יביאך' מתחילות מצד ימין של הקורא ופרשיות 'שמע' 'והיה אם שמוע' מתחילות מצד שמאל של הקורא כך שיוצא שסדר הפרשיות הוא 'קדש' 'והיה כי יביאך' 'והיה אם שמוע' 'שמע' (ובלשון הידועה "הוויות באמצע").
מדין זה למד רבינו הזקן שלפי שיטת רש"י יוצא שצד שמאל של התפילין מתחיל מאמצע התפילין לשמאל וא"כ בין ימין לשמאל אין בניהם אלא רוחב החריץ המבדיל בין הבתים והרוחב הדק הזה הוא צריך להיות באמצע הראש ממש כדי שמימין יהיו שני הפרשיות שצריכים להיות מימין ומשמאל יהיו שני הפרשיות שצריכות להיות משמאל.
ובלשון רבינו הזקן (בסידור): "ויזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש שהרי אמרו קדש והיה כי יביאך מימין ושמע והיה אם שמוע משמאל ובתפילין דרש"י שהפרשיות כסדרן אין בין ימין לשמאל אלא משהו דהיינו החריץ שבין והיה כי יביאך לשמע על כן צריך ליזהר בזה מאד". (וזהו כהוספה על מה שכתב בשו"ע סי' כ"ז סי"ח באופן סתמי "צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע רוחב הראש").
(ולפי זה לכאורה יוצא שבתפילין דרבינו תם אין צריך לדקדק שיהיו באמצע הראש ממש ודו"ק).
ואכן בספר המנהגים (ע' 5) הביא את דברי רבינו הזקן: "התפלה של ראש יזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש וצריך ליזהר בזה מאד".
וזהו בשונה מדברי בעל הדברי חיים מצאנז (בשו"ת או"ח ח"ב סי' ו') בה כותב: "אם לראות במראה שהתפילין יהי' באמצע הוא דברי בורות כי אפילו אם אינם מכוונים ממש כשר דידוע דיש מקום בראש להניח שני תפילין ואפילו ברוחב ואין שיעור לתפילין ברוחב".
ומצד הזהירות שאכן התפילין יהיו מכוונים באמצע הראש ממש הנה בדברי רבותינו נשיאנו מוצאים אנו שני אפשרויות כיצד לנהוג:
א) לבקש מאדם אחר שיראה שאכן התפילין מונחות במקומם הנכון וכמו שכותב הרבי באחת מאגרותיו (אג"ק חי"ד ע' שסד): "במענה על מכתבו. . בו כותב שכאשר מניח תפילין של ראש אינו יכול להכריע אם מונחים על מקומם הראוי. ידועה ההנהגה בזה שמבקשים את הנמצא אצלו שיראה אם מונחים במקומם ופשוט דין תורתנו הקדושה שסומכין על זה וכמו בכמה וכמה עניני התורה".
ב) להשתמש במראה לכיוון התפילין. וכמו שמביא הרבי באחת משיחותיו (לקו"ש ח"ג ע' 853) שרבינו הזקן השתמש במראה (שנלקחה ממכסה קופסת 'טבק' מכסף ראה שם את פרטי הדברים) כדי להשתמש בה לכיוון התפילין.
ובנוגע לאיסור לגבר להסתכל במראה שאסרוהו משום 'לא ילבש' הנה כיון שעושה את זה למטרה מסויימת ולא לשם יופי וכו' – מותר וע"ד שהתירו להסתכל במראה להסיר כתמים מפניו או להסיר נוצה (ראה רמ"א יו"ד סי' קנ"ו ס"ב ובנו"כ שם).
(יחד עם זאת יש להעיר שבספר השיחות (תש"ד ע' 111) כתוב (בתרגום ללה"ק): "שלא לנהוג כאלה שמסתכלים במראה לראות האם התפלין מונחות במקומן.. התפילין אמנם צריכים להיות במקומם הנכון אך יכולים הרי לשאול על כך את השני" וצ"ע).