האם מותר להניח בקבוק מים קרים בשבת על יד מקור חום, בכדי שהמים יופשרו מעט מצינתם, ולא יהיו קרים כל כך, אך באופן שלא יגיעו לחום ורתיחה?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה של בישול על יד מקור חום, למרות שאין זה על גבי האש ממש. ב) האם ישנו הפרש בין אם המים התחממו בעבר או לא. ג) האם ישנו הפרש בין אם המים יגיעו שם ליד סולדת או לא. ד) גם אם שינה אפשרות שיבואו ליד סולדת, האם ישנו חילוק בין אם מעוניין לקחת את המים לפני שיגיעו ליד סולדת, או שעצם האפשרות שיכולים להגיע ליד סולדת בו, כבר יוצר בעיה.
ראשית יש להביא את המובא בסימן שיח סעיף ז', בגדר איסור מבשל, שהמבשל הוא מאבות מלאכות שכן במשכן היו מבשלים סממנים לצבוע בה, ולא בישול במים בלבד אלא אף הטיגון והאפייה והצלייה הן בכלל בישול, וכן כל מי שריפה גוף קשה באור, כגון המתיך אחד ממיני מתכות או המחמם את המתכת עד שנעשה גחלת, וכן הממיס השעוה או החלב או הזפת והגופרית באור, או שהקשה גוף רך באור, כגון המניח כלי אדמה באור עד שנעשו כלי חרס חייב משום מבשל.
וכשם שאסור לבשל באור, כך אסור לבשל בתולדת האור, כגון לתת ביצה בצד קדרה שהתחממה באור, או לשברה על הסודר שהתחמם באור – כדי שתצלה מעט, ואם נצלית שם כמאכל בן דרוסאי חייב משום מבשל כמו בצולה על האור.
ואפילו בתולדת חמה, כגון בסודר שהתחמם בחמה אסור, גזרה משום תולדות האור, שהרואה סבור שהתחמם הסודר באור.
והנה כל תבשיל או משקה שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כבר כמאכל בן דרוסאי, יש בו משום בישול אפילו בעודו רותח, ואפילו יתבשל מאליו, אלא שעושה דבר שמקרב בישולו – כגון שמגיסו בכף.
ושיעור מאכל בן דרוסאי: מבואר בסימן רנג סעיף יג, שיש אומרים שהוא כמו שליש בישול הראוי לכל אדם, ויש אומרים שהוא כמו חצי בישולו. ולעניין הלכה: אף על פי שבדברי סופרים הלך אחר המקל, מכל מקום משום חומר שבת צריך ליזהר לכתחילה שיתבשל חצי בישולו מבעוד יום, אם אין שם אחד מדרכי ההיתר, אבל בדיעבד יש להתיר התבשיל בכל ענין, אם נתבשל שליש בישולו מבעוד יום.
ובעניין בישול 'דבר לח' שכבר נתבשל פעם אחת ונצטנן מבואר שם, שכל דבר לח יש בו 'בישול אחר בישול', דהיינו תבשיל לח שנתבשל כבר כל צרכו ונצטנן, ואפילו לא נצטנן לגמרי, אלא שאין היד סולדת בו, וחממו בשבת עד שהיד סולדת בו, חייב משום מבשל.
ויש אומרים, שאפילו נצטנן לגמרי אין בו בישול אחר בישול, ומותר להרתיחו בשבת סמוך לאש במקום שאין לחוש לחיתוי.
ונהגו להקל אם לא נצטנן לגמרי, אלא ראוי עדיין לאכול מחמת חמימותו, [וכן בסעיף טו: אם נתבשל כבר כל צרכו אלא שנצטנן מעט, אף על פי שאינו חם כל כך שהיד סולדת בו, כיון שהוא חם קצת עד שהוא ראוי לאכול מחמת חמימותו, כבר נתבאר שנוהגים להקל שאין בו משום בישול].
אבל אם נצטנן לגמרי נוהגים כמו הסברה הראשונה אפילו לעניין דיעבד. ואפילו לתת אותו על תנור בית החורף קודם שמסיק אותו הנוכרי כדי שיתחמם כאשר יסיק אותו אסור, וכן בכל דבר שיתבאר שיש בו משום בישול.
ושיעור 'יד סולדת בו': בין 40 מעלות ל45 מעלות לערך, ויש ללכת לחומרא בכל אופן.
אך בישול דבר לח שכבר נתבשל והיד סולדת בו מבואר שם, שאם ה'דבר לח' חם כל כך – עד שהיד סולדת בו, ומרתיח אותו יותר, אין בזה משום בישול, ומותר אפילו לכתחילה להרתיח אותו סמוך לאש במקום שאין לחשוש לחיתוי.
העולה מהאמור: שלהניח דבר לח, כמו בקבוק עם מים קרים – על יד מקור חום, באופן שאינו יכול להגיע ליד סולדת בו, מותר. אך במקום שיכול להגיע ליד סולדת בו, – אף שכוונתו לקחת אותו משם לפני שיגיע ליד סולדת בו, אסור.