כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה לבנות סוכה תחת איזה דבר אחר הפסול לסוכה כאשר הסוכה שונה הוא עם סכך כשר. ב) האם יש הבדל איזה שטח הסכך הפסול שמעל סוכתו. ג) האם יש הבדל האם יש בין חוטי הכיסה לבוד כי אם צמודים זה לזה בפחות משלושה טפחים שהם כ- 24 ס"מ. ד) האם יש הבדל האם תלוי או על כל פנים יתלו שם במשך החג בגדים לאחר כיבוסם על ידי אותו שכן שגר למעלה או שאין הבדל.
תחילה יש להביא את מה שכתוב בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכו סעיף ג' שבמקרה שאדם בנה סוכה מתחת לעץ שאפילו אם הצל שישנו בסכך הסוכה הוא מרובה מהשמש שנכנס גם בלי קשר לצל שנובע מחמת העץ שעליו שהוא ממש מעט בכל זאת הסוכה פסולה.
והטעם בגלל שכל מקום שהעץ מיצל על הסכך נחשב כאילו אותו סכך לא קיים כי הוא לא משמש באמת לצל כי העץ באמת מיצל במקום זה ולכן אנחנו מסתכלים על הסוכה כאילו הוא לא מסוכך באותו מקום ואם באמצעות הורדת סכך זה יהיה השמש בסוכה יותר מהצל הסוכה פסולה.
אבל אם צל הסוכה הוא מרובה מאד בענין שאפילו אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון ויהיה המקום שהעליון מיצל עליו מקום חמה – אף על פי כן תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה הסוכה כשרה כי למרות שאני מוריד את מקום כיסוי העץ עדיין צל הסוכה מרובה.
אופן נוסף להכשיר כזה סוכה במקרה שאם נוריד את המקום שהעץ מיצל יהיה השמש מרובה אם הוא ישפיל את ענפי העץ ויערבם עם סכך הסוכה שאם במקרה כזה סכך הסוכה הכשר הוא יותר מענפי האילן שנתערבו הוא מתבטל ברוב הכשר אפילו שהוא מחובר עדיין לעץ ואפילו הם לא מעורבים ממש אלא רק השפיל את הענפים והניח עליהם סכך כשר זה נקרא עירוב לגבי זה ובטל אף שכל אחד עומד בפני עצמו וניכר.
אבל זה רק בשני תנאים: א) רק במקרה שיש רוב צל בסכך הסוכה מצד עצמו כי הביטול זה רק כדי שלא יפסול את צל הסוכה שכשר מצד עצמו כי הוא רב מהשמש. ב) שבענפי העץ אין צל רב מהשמש במקום שחופה על הסוכה באופן שאם ינטל מקום זה מהסוכה יהיה הסוכה חמתה מרובה מצילתה.
דעה נוספת יש בכללות עניין זה הסוברת שאם הפסול מעורב בכשר שהוא הרוב והסכך הפסול הוא מעוט ואין בו רוב שמש ושניהם הם ממין אחד שהפסול לא ניכר בפני עצמו כמו אם עירב אותו יחד עם הסכך הכשר כראוי באופן שהסכך הפסול לא ניכר בפני עצמו הוא מתבטל בכל אופן שהוא. ואף משלים את שיעור הסכך שיהיה צלתו מרובה מחמתו.
ולדעה זו במקרה שהסכך הפסול אינו מעורב עם סכך הכשר אלא הוא עומד למעלה ומיצל על הכשר אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול אף על פי שהפסול חמתו מרובה מצלתו אעפ"כ הרי זו פסולה שהרי סכך פסול משלימה לשיעורה. אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול אף על פי שהפסול צלתו מרובה מחמתו הרי זו כשרה.
כלומר שלדעה זו במקרה שהוא שם סכך על הסוכה באופן שצילתו מרובה על חמתו אין סכך החופה על הסוכה למעלה מחמת עץ וכדומה יכול לפסול את הסוכה.
ולמעשה למרות שהלכה העיקרית היא כמו הדעה הראשונה שרואים את המקום בו חופים הענפים של העץ כאילו אינו קיים מכל מקום בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה יש לסמוך על סברא האחרונה שלא להתבטל ממצות סוכה.
והנה לגבי תליית כביסה מעל סוכה מבואר במנחת יצחק חלק ח' סימן ט' לגבי מה שבני אדם תולים בגדי כביסה על חבל מעל גבי סכך הסוכה שאף שהם תלויים רק על חודם מכל מקום כיון שיש ברוחבם של הבגדים ד' טפחים יהיה לו דין נסר שהפכו על צדו שפוסל למרות שהוא על חודו.
אמנם זה רק במקרה שעל ידם יהיה צל הנובע מחמתם יותר מרובה מחמתה לגבי חיפוי מקומם על הסוכה והרי מהמציאות קרוב לוודאי שהבגדי כביסה שתולים למעלה מהסכך לא עושים על הסוכה צל בגדר צילתה מרובה מחמתה לכן אין לחשוש לדבר זה ורק שיש לומר שהחמיר תבוא עליו ברכה.
העולה מהאמור: שמותר מעיקר הדין לעשות סוכה תחת חוטי כביסה או חוטי חשמל וכדומה ואפילו אם תלויים שם או יתלו שם בגדים. (אבל המחמיר שלא לעשות סוכה תחת חוטי כביסה במקרה שתולים שם בגדים תבוא עליו ברכה).
