Ask The Rabbi

נושא: תפילה

האם מותר לבנות סוכה תחת חוטי כביסה של שכן שנמצא מעל חצרו?

האם מותר לבנות סוכה תחת חוטי כביסה של שכן שנמצא מעל חצרו?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה לבנות סוכה תחת איזה דבר אחר הפסול לסוכה כאשר הסוכה שונה הוא עם סכך כשר. ב) האם יש הבדל איזה שטח הסכך הפסול שמעל סוכתו. ג) האם יש הבדל האם יש בין חוטי הכיסה לבוד כי אם צמודים זה לזה בפחות משלושה טפחים שהם כ- 24 ס"מ. ד) האם יש הבדל האם תלוי או על כל פנים יתלו שם במשך החג בגדים לאחר כיבוסם על ידי אותו שכן שגר למעלה או שאין הבדל.
תחילה יש להביא את מה שכתוב בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכו סעיף ג' שבמקרה שאדם בנה סוכה מתחת לעץ שאפילו אם הצל שישנו בסכך הסוכה הוא מרובה מהשמש שנכנס גם בלי קשר לצל שנובע מחמת העץ שעליו שהוא ממש מעט בכל זאת הסוכה פסולה.
והטעם בגלל שכל מקום שהעץ מיצל על הסכך נחשב כאילו אותו סכך לא קיים כי הוא לא משמש באמת לצל כי העץ באמת מיצל במקום זה ולכן אנחנו מסתכלים על הסוכה כאילו הוא לא מסוכך באותו מקום ואם באמצעות הורדת סכך זה יהיה השמש בסוכה יותר מהצל הסוכה פסולה.
אבל אם צל הסוכה הוא מרובה מאד בענין שאפילו אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון ויהיה המקום שהעליון מיצל עליו מקום חמה – אף על פי כן תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה הסוכה כשרה כי למרות שאני מוריד את מקום כיסוי העץ עדיין צל הסוכה מרובה.
אופן נוסף להכשיר כזה סוכה במקרה שאם נוריד את המקום שהעץ מיצל יהיה השמש מרובה אם הוא ישפיל את ענפי העץ ויערבם עם סכך הסוכה שאם במקרה כזה סכך הסוכה הכשר הוא יותר מענפי האילן שנתערבו הוא מתבטל ברוב הכשר אפילו שהוא מחובר עדיין לעץ ואפילו הם לא מעורבים ממש אלא רק השפיל את הענפים והניח עליהם סכך כשר זה נקרא עירוב לגבי זה ובטל אף שכל אחד עומד בפני עצמו וניכר.
אבל זה רק בשני תנאים: א) רק במקרה שיש רוב צל בסכך הסוכה מצד עצמו כי הביטול זה רק כדי שלא יפסול את צל הסוכה שכשר מצד עצמו כי הוא רב מהשמש. ב) שבענפי העץ אין צל רב מהשמש במקום שחופה על הסוכה באופן שאם ינטל מקום זה מהסוכה יהיה הסוכה חמתה מרובה מצילתה.
דעה נוספת יש בכללות עניין זה הסוברת שאם הפסול מעורב בכשר שהוא הרוב והסכך הפסול הוא מעוט ואין בו רוב שמש ושניהם הם ממין אחד שהפסול לא ניכר בפני עצמו כמו אם עירב אותו יחד עם הסכך הכשר כראוי באופן שהסכך הפסול לא ניכר בפני עצמו הוא מתבטל בכל אופן שהוא. ואף משלים את שיעור הסכך שיהיה צלתו מרובה מחמתו.
ולדעה זו במקרה שהסכך הפסול אינו מעורב עם סכך הכשר אלא הוא עומד למעלה ומיצל על הכשר אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול אף על פי שהפסול חמתו מרובה מצלתו אעפ"כ הרי זו פסולה שהרי סכך פסול משלימה לשיעורה. אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול אף על פי שהפסול צלתו מרובה מחמתו הרי זו כשרה.
כלומר שלדעה זו במקרה שהוא שם סכך על הסוכה באופן שצילתו מרובה על חמתו אין סכך החופה על הסוכה למעלה מחמת עץ וכדומה יכול לפסול את הסוכה.
ולמעשה למרות שהלכה העיקרית היא כמו הדעה הראשונה שרואים את המקום בו חופים הענפים של העץ כאילו אינו קיים מכל מקום בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה יש לסמוך על סברא האחרונה שלא להתבטל ממצות סוכה.
והנה לגבי תליית כביסה מעל סוכה מבואר במנחת יצחק חלק ח' סימן ט' לגבי מה שבני אדם תולים בגדי כביסה על חבל מעל גבי סכך הסוכה שאף שהם תלויים רק על חודם מכל מקום כיון שיש ברוחבם של הבגדים ד' טפחים יהיה לו דין נסר שהפכו על צדו שפוסל למרות שהוא על חודו.
אמנם זה רק במקרה שעל ידם יהיה צל הנובע מחמתם יותר מרובה מחמתה לגבי חיפוי מקומם על הסוכה והרי מהמציאות קרוב לוודאי שהבגדי כביסה שתולים למעלה מהסכך לא עושים על הסוכה צל בגדר צילתה מרובה מחמתה לכן אין לחשוש לדבר זה ורק שיש לומר שהחמיר תבוא עליו ברכה.
העולה מהאמור: שמותר מעיקר הדין לעשות סוכה תחת חוטי כביסה או חוטי חשמל וכדומה ואפילו אם תלויים שם או יתלו שם בגדים. (אבל המחמיר שלא לעשות סוכה תחת חוטי כביסה במקרה שתולים שם בגדים תבוא עליו ברכה).

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].