בשביל לענות על שאלתך הנה יש להקדים את דברי המשנה במסכת ברכות המהווים מקור לדין זה: "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו (= חגורת המעות) ובאבק שעל רגליו ולא יעשנה קפנדריא (= קיצור דרך) ורקיקה".
ואיתא בגמ' (ברכות סב ב): "אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר (מלכים א ט ג) והיה עיני ולבי שם כל הימים אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא .. כי ביתו מה ביתו אקפנדריא קפיד אינש ארקיקה ומנעל לא קפיד אינש אף בית הכנסת אקפנדריא הוא דאסור ברקיקה ומנעל שרי".
ביאור דברי הגמ': רבא אומר שבשונה מהר הבית שבו אסור לירוק והיורק בו כאילו רוקק בבת עינו של הקב"ה הנה בבית הכנסת מותר לירוק אך קפנדריא אין לעשות בה והבדל זה לומדים מביתו של אדם שבביתו מקפיד האדם שלא יעשו בה אנשים קפנדריא אבל על הליכה (במנעלים ו)רקיקה אינו מקפיד כך גם בבית הכנסת אין קפידא ברקיקה.
וכך נפסק בשו"ע (אורח חיים סי' צ' סי"ג) "מותר לרוק בבית הכנסת ודורסו ברגליו או מכסהו בגמי".
אך כתב המגן אברהם (שם ס"ק כ"ז): "ושדי ליה לאחוריה וכמ"ש סימן צ"ז ס"ב עיין דרכי משה בשם אור זרוע".
הנה לבאר כוונתו יש להקדים את דברי הגמ' (ברכות כד ב): "הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך". היינו שבשונה מהנ"ל שאין קפידא שלא לירוק בבית הכנסת הנה בשעת תפילת שמונה עשרה אסור לו לירוק משום שבתפילת שמונה עשרה עומד הוא לפני המלך אלא שאם אי אפשר לו שלא לירוק כגון שזה מצער אותו ומפריע לו בכוונת התפילה מבליעו בכסותו ואם הינו אסטניס יורק לאחוריו ואם גם זאת לא מתאפשר לו יורק לשמאלו אבל לא לימינו ולפניו (ועיין בשו"ע סי' צ"ז פרטי דין זה).
אלא שבדרכי משה (סי' צ"ז סק"ב) הביא בשם ה'אור זרוע': "שאף שלא בשעת התפילה אסור לרוק לפניו או לימינו רק לאחוריו או לשמאלו".
ולתווך דבריו אם פשט הנאמר שדווקא בתפילת שמונה עשרה ישנו האיסור שלא לירוק כתב ה'מחצית השקל' (סי' צ' ס"ק כ"ז) שזוהי כוונת המגן אברהם בכותבו 'ושדי ליה לאחוריה' היינו שבשונה בתפילת שמונה עשרה בו אם אינו יכול שלא לירוק צריך הוא להבליעו בכסותו ורק אם הוא איסטניס יכול הוא לירוק לאחוריו או לשמאלו הנה כשאינו אוחז בתפילת שמונה עשרה יכול הוא לירוק אלא שצריך לירוק לאחוריו כדברי הדרכי משה.
היוצא לנו מדברי המג"א (ע"פ ביאור המחצית השקל) שגם שלא בשעת תפילת שמונה עשרה אם נזדמן לו רוק אכן אינו צריך להבליעו בכסותו אבל צריך הוא לירוק לאחוריו.
אך רבינו הזקן לא הביא את דברי המגן אברהם אלא כתב בסתם (שם סי"ד): "מותר לרוק בבית הכנסת אף שהיה אסור במקדש ובלבד שישפשפנו ברגליו שלא יהיה מגולה בבית הכנסת מפני הכבוד ואם יש תבן או גמי בבית הכנסת רוקק עליו וא"צ לשפשף שהרי הרקיקה מכוסה בגמי ואם מותר לרוק בתפלת י"ח יתבאר בסימן צ"ז".
משמע בדבריו שכשאינו אוחז בתפילת שמונה עשרה אין בכך את הבעיה של רק בפני המלך ואינו צריך לירוק לאחוריו (אלא שצריך הוא לשפשף הרוק ברגליו מפני הכבוד).
(ולמותר להדגיש שכשיורק יש להזהר שלא לירוק בפני חבירו וכדברי הגמ' (חגיגה ה א) על הנאמר בקהלת (פי"ב יד) "כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נעלם וגו' " שזה נאמר על היורק בפני חברו ונמאס חברו ביריקה זו שעתיד ליתן על כך את הדין. ואכן כשירק הרבי בתפילת 'עלינו לשבח' אחר אמירת התיבות 'להבל ולריק' (כפי מנהג חב"ד שיש לירוק אחר אמירת מילים אלו לפי שמהדיבור מתהווה רוק ואין אנו רוצים ליהנות מרוק זה – היום יום ט' טבת) הנה בשעת יריקתו כיסה את שפתיו בידיו ולכאורה כוונתו בכך היתה מצד דין זה).
היוצא מכל הנ"ל בנוגע לשאלתך הנה כשמזדמן לך רוק ואינך אוחז בתפילת שמונה עשרה אלא ב'פסוקי דזמרה' וכדומה יכול אתה לירוק ואינך צריך לירוק דווקא לתוך הבגד או לאחור כבתפילת שמונה עשרה אך כמובן שיש להיזהר לאחרי הרקיקה לשפשף את הרוק ע"י הרגל בקרקע מפני הכבוד.
