נושא:

האם ילדים קטנים גם צריכים להדליק נר חנוכה, או שרק האבא מדליק וכולם יוצאים על ידו – ידי חובה?

האם ילדים קטנים גם צריכים להדליק נר חנוכה, או שרק האבא מדליק וכולם יוצאים על ידו – ידי חובה?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם קטנים חייבים במצוות נר חנוכה. ב) האם ילד שהגיע לחינוך חייב במצוות נר חנוכה. ג) אם כן, האם הוא נפטר בהדלקת האב, או שהוא צריך להדליק בפני עצמו.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעה סעיף ג, שאשה חייבת גם כן להדליק נר חנוכה, שאף היא חייבת בה. אבל אם הדליק את הנר חרש שוטה או קטן, לא עשה כלום, ואף על פי שהניחה גדול, מכל מקום ההדלקה היא זאת שעושה את המצוה.
לאחר מכן מביא שיש מי שאומר, שאם מדובר בקטן שהגיע לחינוך, מותר לו להדליק ויש בזה קיום מצוה. וזהו גם לדעת המחבר שבעל הבית לבדו מדליק, מכל מקום נתינת מקום להדלקת קטן שהגיע לחינוך, אם למשל יש לו בית בפני עצמו וכפי שיתבאר להלן.
ואמנם כתב הרמ"א, שלשיטתנו שכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, אזי קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן. כלומר, שאפילו אם נאמר להלכה לא כמו היש אומרים, ונאמר שאינו יכול להוציא אחרים בהדלקתו, מכל מקום הוא בעצמו כיון שהגיע לחינוך צריך להדליק. וכתב המשנה ברורה, שנראה לומר שקטן אינו צריך להחמיר כולי כך ולהיות מהמהדרים, ודי שידליק בכל לילה רק נר אחד לדברי הכל. וכפי שביאר בביאור הלכה, שלמרות שמחוייב לחנכו, מכל מקום זהו רק בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין, אבל בזה דגם בגדול אין זה כי אם משום הידור מצוה, על כן אינו מחוייב לחנך בו את הקטן, ואחר כך מצאתי במאירי שגם הוא כתב כן, שהמהדרין במצות נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים .
ואולם כתבו הפוסקים, שלפי מה שסתם המחבר בסימן תרפט סעיף ב', משמע שלמעשה אין לסמוך שיהיה הקטן יכול להוציא אחרים בהדלקתו שהם גדולים בני מצוות.
וכמבואר שם בשולחן ערוך, שאחד הקורא את המגילה, ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו. אולם זהו דוקא אם שומע ממי שהוא חייב בקריאת המגילה. ולכן אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא. וממשיך שם שיש אומרים שהנשים אינם מוציאות את האנשים.
וטעם הדבר שקטן אינו מוציא אחרים, למרות שגם הקטן חייב בקריאת המגילה על כל פנים מדרבנן כמבואר בסעיף א', מכל מקום אינו יכול להוציא את הגדול, מאחר ולגבי קטן החיוב הוא רק תרי דרבנן, (כלומר, עצם קריאת המגילה היא רק מדברי סופרים, וחיובו של קטן ההוא גם כן רק מדרבנן בכל המצות), מה שאין כן החיוב של הגדול הוא חד דרבנן, ולא יכול להיות שתרי דרבנן יוציא ידי חובה מי שחיובו הוא חד דרבנן. (משנה ברורה).
ואין זה דומה למבואר בסוף סימן קפו, שהקטן יכול להוציא את הגדול, כי שם יכול הקטן לאכול כדי שביעה, ועל ידי כך להביא את עצמו לידי חיוב דרבנן, וממילא גם הוא יהיה בגדר חד דרבנן, כמבואר במגן אברהם.
והנה לעיל בסימן תרעה סעיף ג' הביא המחבר שיש מי שמכשיר בקטן שהגיע לחינוך שיכול להוציא אחרים בהדלקתו והוא הדין אם כן לכאורה גם לענין קריאת המגילה, כמו שכתב המגן אברהם, וכן כתב הגר"א לעיל בסימן תרעה, עיין שם. אכן שאר אחרונים ישבו דעת המחבר שהשמיט כאן דעת בעל העטור שהעתיקו גבי חנוכה, שבמגילה לא רצה לסמוך עליו, עיין אליה רבה וחמד משה.
ובספר עקרי דינים כתב שבמקום ושעת הדחק – כשאין שם אנשים בקיאים במקרא מגילה, יכול להוציא ידי חובה גם קטן שהגיע לחינוך.

והנה בשולחן ערוך בסימן תרעז סעיף ב כתב, שקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק. וכתבו על כך הפוסקים, שלפי מה שפסק המחבר בסימן תרעא סעיף ב' שאפילו המהדרין מן המהדרין אינם מדליקים רק נר אחד לכל אנשי הבית, ורק שמוסיפים והולכים בכל יום נר אחד יותר, על כרחך מדובר כאן שהקטן הזה יש לו בית בפני עצמו, ועל כן צריך להדליק ולברך.
אבל לשיטת הרמ"א שנוהגים שכל אחד צריך להדר ולהדליק בפני עצמו, אם כן גם הקטן הזה צריך להדליק בכל אופן בפני עצמו. וכפי שפסק הרמ"א לעיל בסוף סימן תרעה. אבל דעת השלטי גיבורים והמאירי שאפילו המהדרים שכל אחד מבני הבית ידליק, מכל מקום זהו דוקא הגדולים, אך אין צריך לחנך קטן להדליק בפני עצמו, אלא אם כן יש לו בית בפני עצמו משנה ברורה).
העולה מן האמור: שלספרדים רק האב מדליק ומברך וכולם נפטרים ויוצאים ידי חובה בהדלקתו. ולאשכנזים, כל אחד מבני הבית הזכרים, מדליק בברכה בפני עצמו, ולמעשה זה כולל גם ילדים קטנים שהגיעו לגיל חינוך.
[ואמנם יש גם מבני אשכנז – (הנוהגים שכל אחד מדליק בפני עצמו), שנותנים רק לגדולים להדליק בפני עצמם, אך הקטנים אינם מדליקים בפני עצמם – אפילו אם הגיעו כבר לחינוך, ויש להם על מה לסמוך.
וכעין זה מובא בספר המנהגים חב"ד, שמתחילים לחנך את הקטנים בהדלקת נרות רק 'איזה זמן קודם הבר מצוה' (ולא מגיל חינוך ממש). ויש לצייין למה שעורר הרבי מליובאוויטש בשנותיו האחרונות, שיש לתת לילדים להדליק אפילו מגיל קטן ביותר (עוד לפני גיל חינוך) – בשביל תוספת אור ורגש קדושה, הנצרך בדורות אלו יותר מבעבר].

מקורות