תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לנו לדון בפרטים הבאים: א) האם חנות לדברי ממכר חייבת במזוזה. ב) האם יש הבדל למה החנות משמשת או כמה זמן נמצא שם הבעל הבית או מה הוא עושה שם. ג) האם יש איסור להיות במקום שאין שם מזוזה למרות שהיא חייבת ד) האם זה משנה האם החיוב הוא עליו עצמו או שמישהו אחר נתחייב בחיוב זה רק שהוא נמצא שם מכל סיבה שהיא.
תחילה יש להביא מה שכתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו סעיף יא שסוכה שאדם שונה לשבעת ימי חג הסוכות למרות ששימושו בסוכה היא בכל שבעת הימים כמו בביתו הקבועה וזה תחליף לביתו מכל מקום היא פטורה ממזוזה וכמו כן בית שבתוך ספינה פטורה ממזוזה וכן חנויות שנמצאים בשוק פטורים ממזוזה.
מאחר ומה שחייב במזוזה הוא דוקא כאשר מודבר בשער ודלת שקשור לבית דירה קבועה של האדם וכל המוביל אליה וכפי שהרחיב בכך בערוך השולחן בסימן זה שלכן גם חצרות הבתים ושערי המדינות אך רק מדינות כאלו שמוקפות בהרים ויערות ולא יוצאים ממנה אלא רק דרך אותם שערים וכן שערי ערים כמו בזמן הגמרא והמשנה שהיה לישראל רחובות מיוחדים והיה להם שערים
אבל בזמן הזה שאין לנו ערים מיוחדים לישראל פטורים ממזוזה מכיוון שגם פתחי בתים וחצרות חייבים רק כאשר הם מיוחדים לישראל לבדו אפילו אם כמה ישראלים גרים בו ביחד כי גם בית של שותפים חייבים במזוזה. אבל בית כלומר חדר שדרים בו יהודי וגוי ביחד פטור ממזוזה.
ובטעם הדבר שהחנויות פטורים כתבו הפוסקים שזה משום שהם לא נחשבים בית דירה. והעיר על כך בטורי זהב שנראה לומר שאפילו אם יושבים בחנויות כל יום אבל רק ביום אז הם פטורים מכיוון שלא יושבים שם בלילה זה נקרא דירת ארעי. אך בפרישה הסתפק בדבר שאולי אם יושבים שם בכל יום הם חייבים.
ולכאורה יש להקשות למה חנויות פטורים הרי פסק המחבר לפני כן שמחסנים של תבואה וכדומה חייבים ואם כן למה חנות שונה מכך וכפי שהקשה בטורי זהב?
ותירץ שמחסן התשמיש שלו שייך בין ביום בין בלילה כי גדרו לשמור על הנתון בתוכו אבל חנות שימושה רק ביום ואמנם חנות שהיא בביתו ופתוחה לרשות הרבים גם כן בזה וודאי שיהיו חייבים במזוזה לפתחיו כמו בית דירה רגיל.
אבל לפי זה הקשה בפתחי תשובה שהרבה חנויות יש בהם סחורה הנשמרת בכל זמן תמיד בין ביום בין בלילה ולפי זה יהיה דינה כמו מחסני תבואה וכדומה ומדוע הם פטורים. ואפילו במקרה שמפנה את הסחורה שלו בלילה עדיין יש לשאול למה יהיו פטורים והרי ראוי לחייב אותם כמו חיוב בית המדרש שחייבת לפי שיושבים בה כל היום והרי היא נחשבת דירה.
ולכן כתב שכוונת השולחן ערוך במה שכתב שחנויות פטורות היא לכמו בסטות ארעיות שעושים ביום השוק בערים גדולות בשווקים שלהם והם עומדים שם רק למשך היריד והושק ואחר כך מפנים אותם משם ומפרקים אותם או שהם נשארים עומדים בלי שום תשמיש עד ליריד הבא שזה ממש דומה לסוכת החג שזה נבנה רק למשך שבעת ימי החג ואחר כך מפרקים אותה. ולכן הם פטורים כי זה דירת ארעי.
אבל חנויות שעומדים במקום קבוע כל השנה ויש בהם סחורה או אפילו אם אין בהם ותשמישם קבוע כל יום יש לחייב אותם במזוזה ובפרט אן הבעל הבית אוכל שם ונמצא שם אף במשך קצת מהלילה כי בזה זה הופך את החנות לכמו תשמיש של דירת קבע ולא ארעי כסוכה.
העולה מכל האמור: שמעיקר הדין לא ברור שיש בכלל חיוב מזוזה בחנויות ומשרדים ולמרות שנהוג להחמיר ולקבוע מזוזה להרבה פוסקים אין מברכים על קביעת מזוזה זו מספק שמא שימוש החנות לא בהגדרת החיוב של מזוזה.
אמנם לגופה של שאלה חיוב מזוזה חל על בעל הבית ולא על המתארח או העובד במקום וכדומה ולכן אין איסור לשהות במקום כזה מעיקר הדין רק שכמובן אם אפשר להשפיע על הבעל הבית בדרכי נועם שיקבע מזוזה נכון הדבר בהחלט.
