בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מתי הוא זמן תפילת ערבית מעיקר הדין. ב) האם בכלל ניתן להתפלל מפלג המנחה. ג) האם זה רק בדיעבד. ד) האם ישנו הפרש בין מי שנוהג כך תמיד, או שכל אדם יכול לבחור בכל יום באיזה שעה מעוניין להתפלל. ה) מה בנוגע לקריאת שמע של ערבית, האם יצאו בזה ידי חובה מאמירתה מ'פלג המנחה'.
תשובה: ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ק"ש ותפלה של ערבית סימן רלה סעיף א, שזמן קריאת שמע בלילה משעת יציאת שלשה כוכבים קטנים, ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו. ואם קרא קריאת שמע קודם לכן, חוזר וקורא אותה בלא ברכות.
ואולם אם הצבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום, אזי יקרא עמם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן קריאת שמע, יקרא רק את קריאת שמע בלא ברכות. וכתב הרמ"א, שמכל מקום לא יחזור ויתפלל בלילה – אף על פי שהצבור מקדימים להתפלל הרבה לפני הלילה, אלא אם כן הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות שאז לא נראה כגאווה מה שחוזר ומתפלל.
על כל פנים רואים מכך, שאין לאדם להפסיד תפילה בציבור מחמת מנהגו שלא להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים. ומה שכתב בביאור הלכה דיבור המתחיל ואם – בשם מעשה רב, שמוטב להתפלל ערבית בזמנה ביחיד ולא בציבור לפני זמנה, אין לנהוג כן אלא למי שנוהג כמנהגי הגר"א בכל ענייניו. כמבואר בשאלות ותשובות אגרות משה חלק ב' סימן ס', וכן משמע בשער הציון סימן קטן טז, שיש להעדיף תפילה בציבור לפני צאת הכוכבים, משר להתפלל ביחיד בזמנה – אף למי שרגיל תמיד להתפלל לאחר צאת הכוכבים.
אמנם בקצות השולחן בסימן כו סימן קטן יב מביא מדברי הצמח צדק על משניות במסכת ברכות פרק א', שדין השולחן ערוך שעדיף להתפלל עם הציבור לפני הזמן, מאשר ביחידות בזמן, זהו רק למי שנוהג כן לפעמים, אבל למי שנוהג תמיד להתפלל לאחר צאת הכוכבים, אזי אינו צריך להקדים תפילתו קודם צאת הכוכבים בכדי להתפלל בציבור.
כמו כן, אם באותו יום התפלל מנחה לאחר פלג המנחה, יעדיף להתפלל מעריב ביחיד לאחר צאת הכוכבים, ולא לפני זמנה בציבור. כי מאחר והתפלל נמחה באותו הזמן הרי שהחשיב את אותו הזמן כיום, ואם ישוב ויתפלל באותו הזמן ערבית הרי שיחשיב את אותו הזמן כלילה, והרי זה שני דברים הסותרים זה את זה. ולכן עדיף במקרה כזה שיתפלל ערבית ביחידות לאחר צאת הכוכבים. כמבואר באגרות משה שם.
ואמנם גם אדם שהתפלל עם הציבור לפני צאת הכוכבים, הנה לכתחילה נכון ליזהר שיקרא קריאת שמע מיד שהגיע זמן צאת הכוכבים ולא יאכל לפני כן, אף על פי שכבר התפלל מעריב וקרא קריאת שמע לפני זמנה בבית הכנסת, ולא יסמוך על קריאת שמע שעל המיטה, ויקרא את כל שלושת הפרשיות בכוונה לצאת ידי חובת מצוות עשה של קריאת שמע. כמבואר במשנה ברורה שם אות יב.
אמנם כל זה כשמתפלל במניין – בכוונה תחילה לפני צאת הכוכבים, כי לא ישיג מנין אחר כך וכדומה, אבל יחיד שטעה והתפלל לפני צאת הכוכבים כי סבר שכבר חשיכה, אזי אם נזכר כשעדיין באמצע ק"ש וברכותיה יגמור עד שמונה עשרה, וימתין עד צאת הכוכבים ויקרא שוב קריאת שמע בלא ברכותיה ויתפלל שמונה עשרה, ואם נזכר לאחר תפלתו, יתפלל שוב בלילה תפלת ערבית, כיון שבטעות התפלל לפני הזמן. כמבואר במשנה ברורה בסימן רסג סימן קטן נה.
העולה מן האמור: שאדם הרגיל להתפלל לאחר צאת הכוכבים, אין לו להתפלל לפני הזמן (מפלג המנחה ואילך), אלא אם כן לא יהיה לו מניין לאחר מכן, שאזי עדיף שיתפלל כעת בציבור אפילו לפני הזמן, מאשר אחר צאת הכוכבים ביחידות. (וישלים קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים).
ואמנם יש סוברים שאם מדובר באדם שרגיל תמיד להתפלל לאחר צאת הכוכבים, אזי עדיף שיתפלל ביחידות בזמנה, מאשר בציבור לפני זמנה. וכן הוא לפי פסקי חב"ד.
