נושא: הלכה

דיני ייחוד במשרד בבית

האם מותר לגבר להעסיק אשה במשרד שלו, כאשר המשרד שלו הוא חלק מביתו, ואשתו עקרת בית, ויכולה להיכנס בכל רגע למשרד.

באם אשתו בבית, ורגילות שנכנסת לפעמים למשרד, אין בכך חשש של יחוד.

מקורות

ראה בחכמת אדם שער בית הנשים כלל קכו סק"א: אסור להתיחד עם ערוה מהעריות בין חייבי לאוין ומכל שכן חייבי כריתות ומיתות בית דין ולדעת רוב הפוסקים הוא מדאורייתא בין ישראלית ובין נכרית בין פנויה בין נשואה ומכין שניהם מכות מרדות אם היו על זה שני עדים חוץ מאשת איש ישראלית שאף על פי שאסור להתיחד עמה אם נתיחד אין לוקין שלא להוציא לעז עליה שזנתה ונמצא מוציאין לעז על בניה שהם ממזרים ומכל שכן שאין אוסרין אשה על בעלה בשביל יחוד לבד (ובאבן העזר סימן י"א מבואר באיזה ענין אוסרה על בעלה):

ובסק"ב: במקום שיש איש ואשתו עמו לא שייך שם איסור יחוד שהוא בוש מפני אשתו ואם כן גם באנשים אחרים אין בהם יחוד שהרי אשה זו ובעלה משמרים אותם וכן הנשים האחרות אין בהם משום יחוד שהרי אשה זו לא תזנה בפני בעלה אם כן גם הנשים האחרות בושים לזנות אבל אשה לא תתיחד עם העכו"ם אף על פי שאשתו עמו (סימן כ"ב סעיף ג'):

ובשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כב סעיף א: אסור להתייחד עם ערוה מהעריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה, חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נדה. וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול, אסור להתייחד עמה, אלא היא ישנה בין הנשים והוא ישן בין האנשים; ואם בא עליה ביאה ראשונה ואח"כ נטמאת, מותר להתייחד עמה (ועיין ביו"ד סי' קצ"ב).

ובסעיף ב: כשאירע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה. ואף על פי שאינה ערוה, בכלל ייחוד עריות היא. ושמאי והלל גזרו על ייחוד עובדי כוכבים. נמצא, כל המתייחד עם אשה שאסור להתייחד עמה, בין ישראלית בין עובדת כוכבים, מכין את שניהם מכת מרדות, האיש והאשה, ומכריזין עליהם. הגה: ודוקא בידוע שנתייחד עמה, אבל היא אינה נאמנת עליו (ריב"ש סי' רפ"א). ואפילו עד אחד אינו נאמן (מהרי"ק שורש קפ"ט /קפ"ח/). ומכל מקום במקום שנראה לבית דין דאיכא למיחש לאיסורא, צריך להפרישן (שם בריב"ש). חוץ מאשת איש שאע"פ שאסור להתייחד עמה, אם נתייחד אין לוקין, שלא להוציא לעז עליה שזינתה ונמצא מוציאין לעז על בניה שהם ממזרים.

ובסעיף ג: כל אשה שאסור להתייחד עמה, אם היתה אשתו עמו הרי זה מותר להתייחד, מפני שאשתו משמרתו. אבל לא תתייחד ישראלית עם העובד כוכבים, ואף על פי שאשתו עמו.

ובביאור הגר"א אבן העזר סימן כב ס"ק ח: כל אשה כו'. מתני' בקדושין שם ואפילו לרבנן כמ"ש תוס' שם ד"ה ר"ש כו' וכ"ה גי' הרי"ף ורא"ש בזמן כו' ישן כו':

ובפתחי תשובה אבן העזר סימן כב ס"ק ג: אבל לא תתייחד. עיין בתשו' חות יאיר סי' ס"ו סי' ע"ג בענין אם מותר להתייחד עם ערבי בזה"ז שעונשין אם אונסין אשה והובא בקצרה בבה"ט לעיל סימן ז' סק"מ ועיין בס' בינת אדם שער ב"ה סי' כ"ו שכ' ג"כ דאין שום היתר בזה אף בזה"ז דמלבד מה שהשיג החו"י על הגאון מהר"מ שטערין שם בלאו הכי ליתא לדבריו דאף שידוע דאם יאנסו אשה מכין ועונשין אבל אם היא תבעל לו ברצון עכשיו בזה"ז הוא היתר גמור ואין נחשב להם לבוז כלל ובזמן מהרמ"ש באמת כן היה דיניהם לשרוף הבועל יהודית בין באונס בין ברצון אבל עכשיו ידענו בבירור שאינו כך ואם כן אין כאן היתר כלל ע"ש:

ובשולחן ערוך אבן העזר הלכות גיטין סימן קמח סעיף ב: כל המגרש על תנאי, בין שאמר: מעכשיו, בין שאמר: אם יהיה ואם לא יהיה, ה"ז לא יתייחד עמה כל זמן שלא נתקיים התנאי, אלא בפני עד, אפילו עבד ואפילו שפחה, (וביוצא ונכנס) סגי, חוץ משפחתה או בנה הקטן, מפני שאינה בושה לשמש בפניהם. והדבר ידוע שאם נתייחד עמה בפני שני עדים כאחד, וראה הוא והיא אותם, אפילו נתקיים התנאי אח"כ, הרי זו ספק מגורשת, שמא בעלה וביטל הגט, ויתבאר בסימן שאחר זה.