אשה שיצאה מהעיר לכמה ימים (לנופש) בימי נידתה, ובעלה מעוניין לישן במיטתה מסיבה טכנית (שזה ליד החלון, ויש יותר אויר), האם יכול?
אשה שיצאה מהעיר לכמה ימים (לנופש) בימי נידתה, ובעלה מעוניין לישן במיטתה מסיבה טכנית (שזה ליד החלון, ויש יותר אויר), האם יכול?
ראה בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצה סעיף א: חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה עד שתספור ותטבול. ( ואפילו שהתה זמן ארוך ולא טבלה, תמיד היא בנדתה עד שתטבול) (ב"י בשם הפוסקים). ולא ישחוק ולא יקל ראש עמה (אפילו בדברים) (טור וב"י בשם רשב"א מאבות דר"ן) שמא ירגיל לעבירה; אבל מותר להתייחד עמה, דכיון שבא עליה פעם אחת תו לא תקיף יצריה (ל' עצמו).
ובשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצה סעיף ה: לא ישב במטה המיוחדת לה, אפילו שלא בפניה. הגה: ואסור לישב על ספסל ארוך שמתנדדת ואינה מחוברת לכותל, כשאשתו נדה יושבת עליו, (מרדכי פ"ק דשבת בשם צפנת פענח בשם רש"י). ויש מתירים כשאדם אחר מפסיק ויושב ביניהן (אגודה פרק התינוקת ות"ה סימן רנ"א). וכן לא ילך עם אשתו בעגלה אחת או בספינה אחת, אם הולך רק דרך טיול כגון לגנות ופרדסים וכיוצא בזה; אבל אם הולך מעיר לעיר לצרכיו, מותר אף על פי שהוא ואשתו הם לבדן, ובלבד שישבו בדרך שלא יגעו זה בזה (כל זה בת"ה סימן רנ"א).
ובש"ך יורה דעה סימן קצה ס"ק י: לא ישב כו'. והב"ח חולק דדוקא לשכב שם ולישן כשפושט בגדיו הוא דאסור אבל ישיבה בעלמא כשהוא לבוש בגדיו אין בו איסור אפי' בפניה:
ובט"ז יורה דעה סימן קצה ס"ק ו: לא ישב במטה כו'. משמע אפילו ישיבה בעלמא בלא שכיבה דבישיבה נמי איכא הרהור ומצד ההרהור יבוא לידי הרגל עבירה כ"כ ב"י וביש ספרים איתא בטור כאן לא ישכב ומו"ח ז"ל כתב דטעות סופר בגירסא של לא ישב כיון שלעיל סוף סי' קצ"ג כ' בטור וש"ע לא יישן ולא נראה דהתם קמ"ל דבכלה אפי' שינה שם מותר אבל זה ודאי דגם ישיבה שייך בה הרהור דהא כ' המרדכי ורמ"א מביאו בסמוך דאסור לישב על ספסל ארוך כו' וכ"ש ישיבה במטה שלה דאיכא הרהור טפי ונראה דכ"ש הוא שהיא לא תישן במטה שלו דיש טפי הרהור בשכבה ובקומה אבל ישיבה בעלמא מותר לה על מטה שלו דהיא לא מרגלא ליה כן נ"ל ונגיעה שנוגע בסדין שהוא מלוכלך בדם אין איסור אף על פי שקצת נזהרין מזה ושבוש הוא:
ובתורת השלמים סימן קצה ס"ק ז: לא ישב במטה המיוחדת לה. וכ"ש לישן עליו אבל היא משמע מדברי הפוסקים דמותרת לישן על מטה שלו משום דהיא לא מרגלא כדלעיל לענין שתי' וכן יש קצת ראיה מהא דכתבו הפוסקים דהיא מותרת לשתות כדאמרינן בפ"ק דשבת גבי עובדא דאליהו אכל ושתה עמי ולא אמרה אכלתי עמו ושתיתי עמו (ועיין בביאורי סמ"ג לאוין למהרש"ל) והתם נמי קאמר וישן עמי ועיין בס"ק ח' אכן הט"ז [סק"ו] כתב דאף היא אסורה לישן על מטתו המיוחד לו ואין דבריו מוכרחים כלל וכתב עוד הט"ז ונגיעה שנוגע בסדין שהוא מלוכלך בדם אין איסור אף על פי שקצת נזהרין בזה ושיבוש הוא עכ"ל וכ"כ הדרישה ס"ס קצ"ג ונ"ל קצת ראיה לזה מהא דאיתא בתוס' סוף פ"ב דנדה דמותר לראות דמי אשתו ומבואר בש"ס וברמב"ם פ"ה מהא"ב [הי"ב] שלוקח המטלית בידו ועושה צל בידו דמותר ליגע ועיין בדרישה שכתב טעות המנהג מהיכן בא ע"ש:
ובחוות דעת חידושים סימן קצה ס"ק ו: לא ישב. משמע אפילו בלא שכיבה, והב"ח [עמוד קנה ד"ה ולא ישב] כתב דדוקא לשכב שם ולפשוט בגדיו אסור, אבל ישיבה בעלמא מותר אפילו בפניה. וגם היא אסורה לישן במטה שלו, דיש הרהור בשכבה ובקומה. אבל מותרת לישן אסדינים שלו, ואינה חוששת שמא תתעבר משכבת זרע של בעל, דאף אם תתעבר יהיה הולד כשר, כיון דאין כאן ביאת איסור. אבל צריכה ליזהר שלא תישן אסדינים של איש אחר, שמא תתעבר משכבת זרע של איש, ואיכא משום הבחנה:
ובפתחי תשובה יורה דעה סימן קצה ס"ק ח: במטה עי' בספר חכמת אדם כלל ק"ב שכתב דה"ה על כרים המיוחדים לה אסור ע"ש. וא"כ צ"ל דכ"ש על המיוחדים לו אסורה היא [לישכב עליהן] כמ"ש הט"ז סק"ו ולפ"ז הא דכתב הט"ז ס"ק ז' דאשה נדה יכולה לישכב אסדיני בעלה מיירי באינם מיוחדים לו אי נמי מיירי שלא בפניו דאף דהוא על מטתה אסור ג"כ שלא בפניה מ"מ היא על מטתו נ"ל דמותרת שלא בפניו וכן נראה מדברי הט"ז סק"ו:
ובפתחי תשובה יורה דעה סימן קצה ס"ק ט: שלא בפניה ונראה פשוט דאם אינה בעיר כלל מותר:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.