באם עטפו רשת ברזל בנייר כסף עבה וצלו עליו עוף, האם ניתן להשתמש בו לאחר הורדת הנייר כסף לדברי חלב?
באם עטפו רשת ברזל בנייר כסף עבה וצלו עליו עוף, האם ניתן להשתמש בו לאחר הורדת הנייר כסף לדברי חלב?
דין זה דומה לסיר בשרי וחלבי רותחים – שנגעו זה בזה בצידם החיצוני, שמותרים. כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב (סימן צב סעיף ח), וז"ל: מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה.
הגה: אם היה חלב במחבת, בעינן ס' בתבשיל שבקדירה נגד כו') החלב שבמחבת. וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה (ארוך), וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב, ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג). וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה. (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש ליזהר בכל זה (הגהות ש"ד).
[וכן עד"ז כיריים שנבלעו בהם מסיר בשר, שלאחמ"כ מותר להניח עליהם סיר חלבי. וכמבואר בפרי חדש (שם ס"ק לו), וז"ל: מידי דהוי אשתי קדירות כו'. ולפי זה אם אפו פשטי"ד של גבינה בתנור בלא כלי תחתיו אם אח"כ הושיבו שם קדירה של בשר כיון שאין שם איסור בעין אלא מה שבלע מהפשטי"ד יש לו דין שתי קדירות דלא אסרי אהדדי, וכן כתב בספר ט"ז [ס"ק כט]. ועיין לקמן בסימן ק"ה ס"ק כ"ז].
וראה שם בפרי מגדים משבצות זהב (ס"ק כט), שאפילו אם ישנה לחלוחית מחום התבשיל בדפנות, מ"מ אין עובר טעם המאכל, – אם הסירים נקיים מבחוץ.
וז"ל: מידי: עיין ט"ז. והיינו שהמקום ההוא יבש לגמרי לא לח קצת והוא הדין בקרקע כהאי גוונא עיין בנקודות הכסף סימן צ"ז השיג על הט"ז וכבר כתב המנחת יעקב כלל נ"ו דהט"ז לא מתיר אלא במקונח יפה מקום מושב הפלאדין יע"ש. והנה בדין המחבת ראיתי לבאר קצת דע דהרא"ש בתשובה הוכיח דזיעה כממש ממכשירין וע"פ זה הוא כך אם מחבת למטה ואין בו חלב אף שהוא בן יומא אין אוסר עליונה וכן הוא בת"ח נ"ו דין ח' להדיא ואם בתחתונה יש מים יראה להתיר עליונה דהוה נ"ט בר נ"ט ואף לקמן סי' צ"ה ס"ג אוסר רמ"א עירה מכלי בשר לחלב התם ניצוק חיבור כמו שנבאר שם עיין ט"ז שם י"ג וש"ך משא"כ הזיעה הוה נ"ט בר נ"ט ובכלי איסור אסור.
ודע עוד, ב' קדירות נוגעות אפילו הזיעו שניהן מותרות אם נוגעות בחוץ, שכן כתב שם בת"ח דין ח' דאם תחתונה מכוסה אין הזיעה אוסרת הרי כדברי יע"ש. ואם הזיעה עולה לעליונה והקדירה עליונה חמה אף שאין יס"ב בזיעה אסור. ובצוננת בעינן יד סולדת בה בזיעה תרומת הדשן סימן ק"ג בפסקיו וכן הביאו המנחת יעקב כלל נ"ו אות כ"ז. ואם הזיעה נופלת למחבת גם המחבת אסורה וכן הוא לקמן צ"ג כיסוי קדירה אם התחיל להזיע שניהן אסורות. ואם יש ס' בעליונה נגד החלב שבתחתונה התבשיל מותר והקדירה אסורה כמו נפלה נגד הרוטב עיין בת"ח שם כל זה פשוט. אך הדבר הקשה עלי הוא דאם יש ס' נגד חלב שבמחבת שרי לא בעינן נגד כל הבלוע שבמחבת שוב ראיתי שאין קושיא דבלוע הוה נ"ט בר נ"ט דהיתרא ואין הכי נמי באיסורא צריך לשער נגד כל הכלי התחתונה וכדאמרן [הגהות רעק"א: נ"ב במחכ"ת כיון דיש ס' נגד כל החלב מה צריך יותר, וכי חתיכה או משקין שבולעי' איסור צריך ס' נגד החתיכה ונגד הבלע, אלא כיון דאיכא ס' נגד כל החתיכה מהני, דס"ס אין כאן איסור יותר מגוף החתיכה בכולו וה"נ הכא, ופשוט].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.