נושא:

דיני איטר

שלום כבוד הרב, אני כותב ביד שמאל ורציתי לדעת אלו דינים מיוחדים יש לי והאם ישנם הבדלים בין איש לאישה בכך?

(עריכת שאלה – הרב שניאור סינגאוי)

שאלה מצויינת. ראשית, אמליץ בחום לעייין בספר דיני איטר (מאת הרבנים יהודה ליב ויואל יאיר נחמנסון שיח'), בו מרכזים הם את דיני איטר בפירוט רב ולעומקה של הלכה לאור פסקי רבותינו נשיאנו בנידון.
במסגרת זו ארכז בתמציתיות מספר ענייניים כלליים עבורך, אך כפי שכתבתי לעיל מומלץ מאוד לעיין בו ולדעת כיצד לנהוג בכל ענין.
הגדרת איטר בהלכה – איטר הוא מי שרוב הכוח שלו נמצא ביד שמאל ובה הוא מבצע מלאכות הדורשות כוח רב.
מקור הדברים – רש"י במסכת מנחות (ל"ז ע"א) כותב: "ימין של איטר הויא שמאל לדידיה הואיל ורוב כוחו בשמאלו". וכן הובא בפסקי הרא"ש (על הלכות קטנות שם): "רוב המעשים עושה בשמאל". וכן הביא בלבוש (או"ח סימן כ"ז ס"ו) ובשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' ח' יז' א' ד"ה עוי"ל), שיד ימין נחשבת היד שבה עיקר כוחו וזה שמשתמש בה יותר מוכיח שבה עיקר כוחו נמצא.
הצמח צדק בשו"ת שלו (או"ח סי' ה' אות ג') הביא בשם ספר התרומה וז"ל: " וכל השולט וכותב בשמאל של כל אדם ושאר כל מלאכות של כח וגבורה עושה בימין של כל אדם זה הכלל לעולם יניח תפילין ביד תשש כח אף על פי שכותב באותה יד דהא יד כהה דריש הרי שהיד החזקה נקבעת על פי רוב מלאכות של כח וגבורה דוקא". עכ"ל.
כל מצוה או מנהג ישראל יש לקיימה ביד ימין היות וחשובה היא יותר אצלו, ולכן איטר יקיימה ביד שמאל שהיא היד החשובה אצלו. (ראה בספר הנ"ל מקורות לדבר – שכל מצוה יש לקיימה ביד ימין שהיא החשובה – ונציין שניים מהם: באו"ח סי' רצו סט"ז כותב אדה"ז: "כל דבר שמברך עליו צריך לאחזו בימינו בשעת הברכה כמו שנתבאר בסי' ר"ו לפיכך בשעת ברכת בורא פרי הגפן צריך לאחוז הכוס בימינו כו' ואחר כך צריך להחליף הכוס לשמאלו והבשמים לימינו ויברך על הבשמים כו' ואחר כך צריך להחזיר הכוס לימינו ולברך עליו ברכת ההבדלה שנתקנה על הכוס".
ובהלכות לולב (תרנ"א סעיפ' י"ג-י"ד) כתב: "צריך ליטול הלולב ומיניו בידו הימנית ואתרוג בידו השמאלית לפי שהלולב יש בו שלש מצות דהיינו לולב הדס וערבה והאתרוג הוא מצוה אחת . . .איטר יד נוטל הלולב בימינו שהוא שמאל כל אדם והאתרוג בשמאלו שהוא ימין כל אדם". עכ"ל).
נטילת ידים – איטר נוטל קודם את יד שמאלו ואח"כ ימינו, בשונה משאר האנשים הימנים (ע"פ אדה"ז או"ח סימן ב' (מהדו"ב ס"ד), סדר נטילת ידים ס"ה, הצמח צדק שו"ת או"ח סי' ד סוף אות ו, ועוד.)
ציצית – יאחז הציציות בשמאל (שהיא ימין שלו). בדיקת הציציות כשהטלית מונחת על כתף ימין ככל אדם, וכן העיטוף כדרך שאר האנשים (כנפות ימין לצד שמאלו).
תפילין – נקבע על פי היד בה הוא כותב (בשונה משאר הדברים הנקבעים על פי היד החזקה שעושה בה מלאכות הדורשות כח), ולכן הכותב בשמאלו יניח תפילין ביד ימינו. ומקורו בשו"ע אדה"ז סי' כז ס"ט "אטר יד ימינו כו' אפילו עושה כל מעשיו בימין של כל אדם אלא שכותב בשמאלו יניח תפילין של יד בשמאלו שהיא ימין של כל אדם" (מקור דברים אלו בדברי המגן אברהם שם ס"ק י).
כותב בשמאלו אך גל מעשיו עושה בימינו – מחלוקת בין אדה"ז דלעיל לבין הצמח צדק בשו"ת שלו (או"ח ס"ד אות ב') שכתב: "והיכא שעושה כל מלאכתו בימינו רק כותב בשמאלו כו' ולהמגן אברהם מניח בימין כל אדם דהוה ליה כאיטר. ולפי עניות דעתי במחילת כבוד תורתו אין דבריו נכונים בזה כלל ולא יצא ידי חובתו כלל כשמניח בימין כל אדם אלא יניח על שמאל כל אדם".
הוראת הרבי בנושא זה היתה לשאול את דעת רבני אנ"ש ונחלקו בזה כיצד לנהוג ויש שהורו שמספק יניח על שתי ידיו (עיי"ש בספר הנ"ל ע' 107 ואילך בהערות שמרחיב בנידון).
צדקה – אף איטר ביד ימינו ככל אדם (כידוע שצדקה רומזת לבחינת חסד השייך לימין וע"כ אין חילוק בכך בין איטר לימני רגיל כמוסבר בארוכה שם בכללי איטר).
כמובן שכאן ריכזנו נקודות כלליות ביותר, וכאמור יש לעיין במקורי הדברים בכל דין ומקרה כיצד יש לנהוג.
בהצלחה רבה!

מקורות

ספר דיני איטר לרי"ל וי"י נחמנסון שיח'.

רש"י במנחות ל"ז ע"א.

פסקי הרא"ש על הלכות קטנות שם.

לבוש או"ח סימן כ"ז ס"ו.

בשו"ת ארץ צבי ח"א סי' ח' יז' א' ד"ה עוי"ל.

שו"ת הצמח צדק או"ח סי' ה' אות ג'.

אדה"ז או"ח סי' רצו סט"ז.

אדה"ז הלכות לולב תרנ"א סעיפ' י"ג-י"ד.

אדה"ז או"ח סימן ב' (מהדו"ב ס"ד).

סדר נטילת ידים ס"ה.

שו"ת צמח צדק או"ח סי' ד סוף אות ו.

בשו"ע אדה"ז סי' כז ס"ט.

מגן אברהם שם ס"ק י.

שו"ת צמח צדק או"ח ס"ד אות ב'.