נושא: הלכה

דין יחוד במונית רישמית

האם מותר לב' נשים שרוצות לחזור מאירוע מאוחר בלילה ע"י מונית שנוהג בה גבר גוי, מחברת מוניות רשומה.

 

למרות שזהו חברה רשומה (ולכאורה אין 'אומן' מרע אומנותו), מ"מ קשה להקל בעניין זה. וההיתר הוא רק ע"י ב' גברים נוספים שיסעו איתם.

מקורות

ראה שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות (סימן כב סעיף ה): לא תתייחד אשה אחת, אפילו עם אנשים הרבה, עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם. וכן לא יתייחד איש אחד, אפילו עם נשים הרבה. הגה: וי"א דאשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים, אם הוא בעיר (טור בשם הרא"ש). וסתם אנשים, כשרים הם (ר"ן פ"י יוחסין). אבל אם הם פרוצים, אפילו עם י' אסור. וכל זה בעיר, אבל בשדה, או בלילה אפילו בעיר, בעינן שלשה. (ב"י בשם הראב"ד) אפילו בכשרים (גם זה טור בשם הרא"ש). ויש מתירין איש אחד עם נשים הרבה, י אם אין עסקו עם הנשים (טור בשם רש"י).


ובט"ז על שולחן ערוך (שם סק"ב): אפילו עם אנשים הרבה. במשנה אמרינן דבזה אין איסור יחוד דדוקא בנשים אפילו הרבה יש איסור דדעתן קלות אבל לא באנשים אלא דאמר רב דמשנתינו דוקא בכשרים אבל בפריצות אפילו עשרה לא מהני ואמר רב עוד דכשרים היינו דוקא כגון רב חנינא וחבריו ע"כ כתב הרמב"ם בזה לאיסור כי אין בינינו כשרים כל כך והי"א דמתיר בכשרים ס"ל דרב לא אמר כן להחמיר אלא דלא רצה ליטול עליו שם כשרים מחמת ענוה אבל באמת אפילו סתם בני אדם מקרי כשרים לענין זה דהא בסיפא לא מחמיר אלא בפריצים משמע מפורסמים לפריצים ממילא בסתם הוה בכלל כשרים כן נראה לענ"ד.


ובסק"ג: עד שתהיה אשתו וכו'. זהו לשון הרמב"ם וכתב רש"ל מ"כ יש כאן ב' נשים ואפילו הכי לא שרי אא"כ אשתו עמו ואם כן מ"ש אח"כ ונשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין משום יחוד צ"ל דבשלש נשים איירי וכן הוא במ"מ אבל בסמ"ג כתב גם כן כזה והוא כתב להדיא אח"כ אף שאיש אחד לא יתייחד עם שתי נשים עם שלש שרי אם כן אי איירי בשלש נשים אפילו איש אחד שרי וצ"ל דמ"ש אח"כ אשתו של אחד מהם דשם לא חשיב ליה כמו נשים הרבה עם אנשים הרבה דהאי איש עם אשתו חשיבא כמאן דליתא לגבי אינך וכמו שהשיג הטור כאן אלא כשיש שתי נשים שאין להם אנשים ביניהם אז היא שרי טפי לכו"ע נ"ל עכ"ל. וגם מו"ח ז"ל כתב דרבותא יש באשתו שמותר.


ולענ"ד נראה שאין מקום כלל להך סברא דאיש ואשתו חשובים כמאן דליתנהו מאיזה טעם נימא הכי דאדרבא אלו הוויין שומרים טפי כאן בכלל החשד ולמה יגרעו משאר אנשים ונשים שהם בכלל החשד ומה שהקשה ברמב"ם למה צריך דוקא אשתו עמו הא אפילו אשה אחרת שרי כיון שיש כאן שני אנשים ושתי נשים לא קשה מידי דודאי ס"ל לרמב"ם דשני נשים ושני אנשים נמי בכלל אנשים ונשים הרבה דקאמר בסיפא להתיר אלא דכאן אומר איסור כולל דהיינו מה שהתחיל לומר לא תתייחד אשה אחת היינו עם איש אחד אלא דאח"כ אמר אפילו עם אנשים הרבה והוא רוצה להורות להיתר אפילו באיש אחד ואשה אחת ובזה לא מהני תוספות אשה אחרת מעלמא כיון דהתחיל באיש אחד ע"כ קמ"ל בזה דאפילו עם איש אחד יש היתר דהיינו באשתו עמו ואם היה מסיים עד שתהא עוד אשה שם אפילו מעלמא הו"א דגם באיש אחד עמהם שרי וזה אינו ואין לומר א"כ נטעה לומר דבאנשים הרבה אין היתר כי אם באשתו דוקא ולא באחרת דבזה סומך על מ"ש בסיפא דאנשים ונשים הרבה ובזה נכלל גם שני אנשים ושתי נשים דמקרי הרבה דאל"כ היה לו לכתוב אבל (אם) בשניהן ב' אסור אלא ודאי דגם שתים קרוים הרבה כנ"ל ברור ובחנם טרחו לתרץ קושיא הנ"ל כי אין כאן קושיא כלל.


בטור איתא שמי שעסקו עם נשים לא יתייחד עמהם משמע אם עסקו עם הנשים דבמשנה יש חומרא בעסקו עם הנשים לענין היחוד וא"כ צריך להיות בענין שלגבי אחר יש היתר ופי' רש"י דהיינו עם נשים הרבה דמותר באחר והתוס' הקשו דהא אמרינן בסמוך דאנשים בפנים ונשים בחוץ דאסור אפילו בנשים הרבה לכן נראה לי דהחומרא היא דאפילו אשתו עמו דאסור ברוכל שעסקו עם הנשים אבל הרמב"ם ס"ל דנקט עסקו עם הנשים הוא לרבותא דאע"ג דהורגל עם נשים אסור ביחוד כ"ש אחר וזהו מ"ש כאן בסעיף ז'.


ובסק"ד: נשים הרבה וכו'. מבואר בסמוך לעיל דאפילו שנים מקרי הרבה להרמב"ם.