ב"ה.
האם האבות היו יהודים במובן שאנחנו מכירים כיום, יהודי ע"פ הלכה, או שבתקופה הזאת לא היה מושג כזה של יהודי, כיוון שלא ניתנה עדיין התורה או משהו בדומה לזה?
ב"ה.
האם האבות היו יהודים במובן שאנחנו מכירים כיום, יהודי ע"פ הלכה, או שבתקופה הזאת לא היה מושג כזה של יהודי, כיוון שלא ניתנה עדיין התורה או משהו בדומה לזה?
וארא, ו, כ.
יתרו חט"ז ג ס"ד.
חיי שרה ח"א סט"ז.
וראה להלן, פרק: אבות, מרכבה.
ראה בכ"ז לקו"ש ח"ג ע' 888. וראה לקו"ש ח"ה ע' 327. ועוד.
יתרו ח"ג ס"א – ב.
זח"א קסב, א. וראה תו"א ויצא כג, ג. וראה סה"מ תקסב ע' יב. אוה"ת ויצא רכג, א-ב, ועוד.
לך לך ח"ג ס"א – ג.
לך י ב, ה.
ויצא ח"ה ב ס"ג הערה 16* וכן מקץ חל"ה ב ס"ב.
לך לך ח"ל ג ס"ז.
וירא יח, יט.
חולין צא, א ד"ה פרע להן.
אף שהדורות שלאחריהם לא שמרו כל המצות קודם שנצטוו, שהרי עמרם נשא את יוכבד דודתו (וארא ו, כ). וגם השבטים (כשהיו בריחוק מקום מיעקב) לא קיימו כל התורה, כדמשמע ממ"ש (מקץ מג, טז) "וטבוח טבח גו' כי אתי יאכלו האנשים גו'" והרי הם חשבו שהשוחט הוא עכו"ם. אלא שיש לומר (בדוחק עכ"פ) שהשבטים לא אכלו את הבשר, לפי שחשבו שהוא נבילה (וראה בארוכה לקו"ש חל"ה ע' 181 ואילך ובהערה 42 שם) (ויחי ח"ה ב הע' 23).
מקץ ח"כ ב ס"א.
ראה וירא (כא, כד) – שבועת אברהם לאבימלך. וכן "וידר יעקב נדר גו" (ויצא כח, כ). ולדעת כמה, ב"נ מצווה בנדר וכיו"ב – ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בל יחל בסופו, שי"א שפלוגתא היא בירושלמי (נזיר פ"ט ה"א), וי"א שבשבועה לדברי הכל גם נכרים בבל יחל (וראה בארוכה משנה למלך הל' מלכים פ"י ה"ז (שצויין שם). ובספרו פרשת דרכים (דרך האתרים דרוש ג) שאם האבות נענשים על אי קיום נדר, תלוי אם יצאו מכלל נח או לאו). והרי י"א גם בנוגע לשבטים כל זה.
"ואכ"מ" (וישב ח"כ הע' 29).
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.