האם מותר להריח בשמים במוצאי שבת אור לי' אב (תשעה באב נדחה), לאותם דעות שביום הצום מותר להריח בשמים בכדי להקל על הצום
האם מותר להריח בשמים במוצאי שבת אור לי' אב (תשעה באב נדחה), לאותם דעות שביום הצום מותר להריח בשמים בכדי להקל על הצום
ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנו: תשעה באב שחל ביום ראשון, ובו סעיף אחד. סעיף א: ליל ת"ב שחל באחד בשבת, כשרואה הנר אומר: בורא מאורי האש; ואין מברך על הבשמים. ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס, ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
ובמשנה ברורה סימן תקנו ס"ק א: כשרואה הנר וכו' – דזה אין טעון כוס ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים. ויברך על האור קודם שקורין איכה דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני וע"כ יברך תחלה על המאור וגם שיהנה אח"כ מאורו כשקורין איכה ואם שכח לברך יברך אח"כ בלילה כיון שהחיוב עדיין עליו:
ובט"ז אורח חיים סימן תקנו סק"א: אומר בורא מאורי האש. דזה אין טעון כוס ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים וכ' ב"י בשם אבודרהם שיש לברך על האור קודם שקורין איכה. ונ"ל הטעם דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ע"כ יברך תחלה על המאור ומ"מ נראה דאם שכח יכול לברך אח"כ בלילה כיון שהחיוב עדיין עליו:
ובמגן אברהם סימן תקנו ס"ק א: על הבשמים. אף על גב דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באין במ"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ בש"כ בי"ד סי' רס"ה דלא כמ"ש שם בש"ע ועמ"ש לענין יה"כ:
ובפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תקנו ס"ק א: על הבשמים. עיין מג"א. וביורה דעה רס"ה בש"ך אות י"ב. ובהמחבר שם משמע דאסור, וצ"ע:
ובמחצית השקל אורח חיים סימן תקנו ס"ק א: על הבשמים כו' דהא אפי' טעימה י"מ כו'. ר"ל בשאר ג' צומות חוץ מיה"כ וט"ב. אף על גב דבי"כ וט"ב טעימה לכ"ע אסורה מכל מקום להריח עכ"פ יהיה מותר:
דלא כמ"ש שם בש"ע. שלא להביא הדס ביום המיל' בט"ב וכמ"ש פה סי' תקנ"ט סעיף ז'. אלא דפה לא נתן הרב"י טעם לדבר. ושם בי"ד נתן טעם מידי דהוי אט' באב שחל במוצאי שבת דא"מ על הבשמים ודחה הש"ך דאין לדמות' כנ"ל:
ובמשנה ברורה סימן תקנו ס"ק ב: ובליל מוצאי וכו' – ובליל ט"ב מבדיל בתפלה ואף על פי שאין יכול להבדיל אז על הכוס ואם טעה אז ולא הבדיל בתפלה א"צ לחזור כיון שיבדיל על הכוס במוצאי ט"ב. והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו במוצאי שבת בתפלה צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קדש לחול:
ובעטרת צבי אורח חיים סימן תקנו ס"ק ב: ואינו מברך על הנר. דתענוג הוא:
ובמשנה ברורה סימן תקנו ס"ק ה: ולא על הבשמים – דמשום נפש יתירא היא ג"כ במו"ש דוקא וכדלעיל בסימן רצ"ט ס"ה:
ובשערי תשובה סימן תקנו סק"א: מבדיל. עבה"ט וכ' בר"י בשם תשו' כנה"ג ח"ב חולה שאוכל בט"ב יבדיל תיכף במוצאי שבת והב"י שם דעתו נוטה קצת שיכול להוציא ג"כ בני ביתו בהבדלה זו ע"ש ועיין בגן המלך סי' קמ"ד שדעתו שאינו מבדיל על הכוס במוצאי ט"ב לכתחלה רק אם שכח להבדיל בתפלה בליל ט"ב (ונ"ל שגם במוצאי ט"ב לא הבדיל בתפלה שאל"כ היה די בזה לדידיה) ובכה"ג ניחא טפי שיבדיל על הכוס משיחזור להתפלל י"ח ברכות ע"ש ואין המנהג כן רק כמ"ש בש"ע להבדיל במוצאי ט"ב על הכוס ואין מבדילין במוצאי ט"ב בתפלה כלל כיון שהבדיל אתמול בתפלה ונראה דאפילו שכח אתמול להבדיל בתפלה א"צ להבדיל עתה בתפלה בחלוף שעתה ואין לו להפסיק עתה בתפלה ובמה שמבדילין עתה על הכוס סגי בהכי וע"ש בגן המלך שחולק על שכנה"ג שמתיר להריח בט"ב והוא כתב שאסור משום תענוג כו' וממ"ש המג"א בשם הלבוש משמע דוקא במ"ש אסור דהוי תענוג להשיב נפש יתירה אבל בשאר ימים לא ע"ש:
ובשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רצז סעיף א: הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב במה דברים אמורים כשיש לו בשמים אזי הוא צריך להריח בהם אבל אם אין לו אין צריך לחזר אחריהם כדרך שמחזרים אחר המצות הואיל ואינם אלא בשביל להשיב את הנפש:
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.