ברכת המזון בסעודה שלישית

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רצט סעיף א: אסרו חכמים לאכול שום דבר או לשתות שום משקה חוץ ממים במוצאי שבת עד שיבדיל על הכוס אף על פי שהבדיל כבר בתפלה ואפילו לטעום מעט אסור מטעם שנתבאר בסי' רע"א:

סעיף ב: ואפילו היה יושב ושותה מבעוד יום צריך להפסיק כשמגיע בין השמשות שהוא ספק לילה אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום אינו צריך להפסיק אפילו משתיה אפילו כשמגיע ודאי לילה ורשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה תוך הלילה כיון שהתחיל בהיתר אבל אם שכח והתחיל הסעודה באיסור דהיינו מבין השמשות ואילך צריך להפסיק מיד שנזכר.

ויש מתירין אפילו להתחיל בבין השמשות בין לאכול בין לשתות ואין איסור אלא בודאי לילה שאז הוא זמן הראוי להבדלה וכן נתפשט המנהג בסעודות גדולות שמתחילין בביה"ש ואין למחות בידם כיון שיש להם על מה שיסמכו אבל העיקר כסברא הראשונה.

ולדברי הכל כשמגיע ודאי לילה צריך אפילו להפסיק אם היה קבוע לשתיה בלבד מבעוד יום ואפילו מאכילה אם שכח והתחיל בודאי לילה צריך להפסיק מיד שנזכר ואם נזכר לאחר שבירך המוציא קודם שטעם פרוסת המוציא יטעמנה מיד ואחר כך יבדיל שאם יבדיל מתחלה תהא ברכת המוציא לבטלה שאחר כך יצטרך לחזור ולברך המוציא כיון שהפסיק כל כך בין ברכה לטעימה:

סעיף ג: היו יושבים ואוכלים מבעוד יום ואחר גמר הסעודה קבעו לשתיה אין צריך להפסיק כשיגיע הלילה שהכל נחשב לסעודה אחת כל זמן שלא ברכו ברכת המזון ואפילו אמרו זה לזה באו ונבדיל וחזרו ונמלכו לשתות או לאכול הרי אלו מותרים לשתות ולאכול ואינם צריכין להפסיק מחמת שגמרו בדעתם ואמרו להבדיל וגם אינם צריכין לחזור ולברך על מה שנמלכו לאכול ולשתות קודם שיבדילו לפי שלא הסיחו דעתם לגמרי מאכילה ושתיה עד שיבדילו ע"י אמירה זו שאמרו להבדיל מיד כיון שיכולים עדיין לחזור בהם ולאכול ולשתות מיד קודם שיבדילו:

סעיף ד: המפסיק להבדיל על הכוס באמצע שתייתו אף על פי שהיה קבוע לשתיה בלבד שהוא חייב להפסיק ולהבדיל כשיגיע הלילה ואסור לו מעתה לשתות עוד עד שיבדיל אעפ"כ אין צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של הבדלה שנפטר בברכת בורא פרי הגפן שבירך על שתיה הראשונה אף על פי שבנתיים היה שעת איסור דהיינו משהגיע הלילה עד שהבדיל ואין צריך לומר אם מפסיק באמצע אכילתו ומבדיל על היין שאין צריך לברך עליו בורא פרי הגפן אם כבר בירך בורא פרי הגפן על יין שבתוך הסעודה או שלפני הסעודה.

ואם הוא מבדיל על השכר אין צריך לברך עליו שהכל בתוך הסעודה אף על פי שלא בירך עדיין שהכל לא בתוך הסעודה ולא לפני הסעודה שברכת המוציא פוטרת את השכר של הבדלה כמו שפוטרת שאר שכר ששותין בתוך הסעודה.

ולפי שיש חולקים על כל זה לכן טוב ליזהר לכתחלה שלא להבדיל קודם ברכת המזון לא על השכר ולא על היין אם כבר בירך בורא פרי הגפן על יין ואם הוא רוצה להבדיל או שלא היה קבוע אלא לשתיה בלבד שהוא חייב להפסיק ולהבדיל לא יברך על כוס של הבדלה כדיעה א' שהיא עיקר:

סעיף ה: אם התפלל תוך הסעודה חל עליו חובת הבדלה ואסור לו לחזור לסעודתו עד שיבדיל מתחלה על הכוס ואפילו הקדים להתפלל ערבית מבע"י חל עליו חובת הבדלה מיד ואסור לו לטעום כלום חוץ ממים עד שיבדיל:

סעיף ו: כשהיה יושב ואוכל מבעוד יום שאינו צריך להפסיק מסעודתו ולהבדיל קודם ברכת המזון יש לו לשתות ג"כ מכוס של ברכת המזון אף על פי שלא הבדיל עדיין לפי שכוס של ברכת המזון הוא ג"כ מכלל הסעודה למי שנזהר לעולם לברך ברכת המזון על הכוס אבל מי שמברך לפעמים בלא כוס לפי שסומך על האומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס אסור לו לשתות עתה מכוס ברכת המזון קודם הבדלה:

סעיף ז: בין מי שמותר לו לשתות ממנו ובין מי שאסור לו לשתות ממנו קודם הבדלה אינו יכול גם להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לו לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והבדלה היא קדושה בפני עצמה ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד כשאפשר לאמרן על ב' כוסות לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.

אבל אם אין לו עוד יין לכוס הבדלה צריך להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אחר ברכת המזון ולא יאחר ההבדלה עם השתיה לאחר זמן לפי שצריך לשתות מכוס ברכת המזון מיד אחר ברכת המזון להאומרים שברכת המזון טעונה כוס.

(ואף להאומרים שאינה טעונה כוס מכל מקום כיון שהוא מברך עכשיו ברכת המזון על הכוס לפי שלדברי הכל יש עכ"פ מצוה מן המובחר לברך על הכוס א"כ יש לו ג"כ לשתותו מיד אחר ברכת המזון למצוה מן המובחר אף על פי שאין חיוב בדבר ולכן יש לו להבדיל מיד אחר ברכת המזון על כוס זה כדי לשתותו מיד ואם יש לו עוד יין לכוס הבדלה יש לו להבדיל מיד על כוס של יין השני ולא יברך בורא פרי הגפן על כוס הראשון של ברכת המזון אלא על כוס שני של הבדלה ומיד אחר שתיית כוס הבדלה ישתה גם כן כוס ברכת המזון למצוה מן המובחר):