ברכות

מה מברכים על מי בישול של סלק, כאשר עיקר הבישול הוא על דעת אכילת הסלק?

אם בישל רק מים וסלק, ברכתם אדמה. אך אם הוסיף למי הבישול חומץ או סוכר, מלח לימון וכדו', לכתחילה יברך 'שהכל', ובדיעבד אם בירך 'אדמה' יצא.

מקורות

כתב שולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן רב סעיף יא): מיני ירקות שדרך אכילתם ע"י בישול מי בישולם כמותם, שעל דעת כן נוטעים אותם לאכול גם מימיהם עמהם או עם פת ולא יצאו מתורת אוכל לגמרי, ולפיכך מברכין עליהם ברכת הירקות אף אם בא לשתותן בפני עצמן. אבל פירות שדרך אכילתם חיים.. מברך על מימיהם שהכל … וכ"ש על מי שרייתם..


ויש אומרים שכל הפירות מי בישולם או שרייתם כמותם ומברך עליהם בורא פרי העץ אם בא לשתותם בפני עצמן, שכיון שעיקר בישול המים בשביל הפירות, לפיכך כיון שנתנו הפירות טעם בהם הולכים אחר הטעם.. וספק ברכות להקל ואם בירך בורא פרי העץ יצא וא"צ לחזור ולברך אבל לכתחלה יברך שהכל ויוצא לדברי הכל..


ובסעיף טו: וירקות שנתבשלו בחומץ או במשקה שקורין בארש"ט או במשקה אחר חוץ ממים, אין מברכין על המרק ברכת הירקות לפי סברא הראשונה, שאין מי ירקות חשובים כמותם אלא מפני שמבשלים בהם עד שיתנו טעם בהם ויאכלום ג"כ, והרי אף אם לא היה הבישול אלא בשביל המרק לבדו – לאכלו בטעם הירקות שנכנס בו ע"י הבישול, לא היו מברכין עליו ברכת הירקות, כיון שיש להחומץ או שאר משקה עוד טעם של עצמו, הרי טעם זה עיקר כמו בפירות המרוקחים בדבש, שטעם שלהם חשוב עיקר ומברכים עליהם ברכתם ולא ברכת הדבש, אף על פי שנתבשלו כדי שיתן טעם בהם. ולא אמרו שמרק הירקות כמותם, אלא במים שאין להם טעם הנאה של עצמם – אלא למי שהוא צמא כמ"ש בסי' ר"ד. אבל לסברא האחרונה אם עיקר הבישול בשביל הירקות, הרי המרק בטל אצלם ונחשב כמותם משנתנו בו טעם, – אף על פי שיש להם עוד טעם שלהם.


נמצא מהאמור, שמים שבישלו בהם סלק – ללא כל תוספת, ברכתם אדמה לדברי הכל, (כי בנוסף לכך שהסלק הוא העיקר בבישול (דעה ב'), גם כל טעם המים הוא רק מחמת הסלק (דעה א').


אמנם אם הוסיפו למי הבישול חומץ סוכר מלח וכדו', שיש טעם למים גם ללא הסלק, בזה נחלקו הפוסקים האם מ"מ ברכתם אדמה, א שבזה ברכתם שהכל. וספק ברכות להכל, ולכן לכתחילה יברך שהכל, אמנם בדיעבד אם בירך אדמה יצא.