אחד שמוריד מזוזה לצורך בדיקה, ודעתו להחזירה מיד לאחר מכן, האם צריך לברך כאשר קובע לאחמ"כ את המזוזה שוב במקומה?
אחד שמוריד מזוזה לצורך בדיקה, ודעתו להחזירה מיד לאחר מכן, האם צריך לברך כאשר קובע לאחמ"כ את המזוזה שוב במקומה?
כל עוד דעתו להחזירה לאחר הבדיקה, אין צריך לברך שוב כאשר מחזירה למקומה, ואין בזה הגבלה של זמן.
ראה מש"כ בזה בספר קביעת מזוזה כהלכתה (עמ' קעה): מבואר ברמ"א או"ח ס"ס סעיף י"ד וסי' ס"ה סעיף י"ב, דבמוריד ציצית ותפילין ע"ד להחזיר אינו מברך, וה"ה לענין מזוזה, וראה ברעק"א בסי' רפ"ו על הש"ך ס"ק כ"ה, ויעוי' בלשון הגרע"א ז"ל דלא ברירא ליה הדמיון לטלית ותפילין וצ"ב. וראיתי כספר שלמי תודה על עניני סוכות סי' י"ד אות ב', שביאר ע"פ מה שנסתפק בביה"ל סי' כ"ה סי"ב בד"ה מהדק, אם פתח התפילין כדי לבדוק הפרשיות ונמצאו כשרות והניחן בתוכו ותפרן כדין, דאפשר דצריך לחזור ולברך כשמניחן לכו"ע, אף דהיה דעתו בשעת חליצתן לחזור ולהניחן כשימצאו כשרים, משום דבאמצע נתבטל מינייהו שם תפילין, והוי רק פרשיות ובתים וכו', וכעין זה יש להסתפק לענין ציצית וכו' ע"ש, וא"כ י"ל ג"כ לענין מזוזה דכיון דכשהוריד המזוזה מהבית נתבטל בנתיים מן הבית שם מצות מזוזה, לכן י"ל דלא מהני דעתו להחזירה, וכ"כ בקו' שמועה טובה סי' י"א להגרא"י בינשטוק שליט"א ע"ש.
אולם דבפשוטו אינו דומה כלל, דבית לגבי מזוזה הוי כמו ראשו של אדם לגבי תפילין, וכמו דכשמוריד התפילין מראשו לא אמרי' דנתבטל ראשו מתפילין, ולא מהני דעתו להחזירו, והיינו משום דהחפצא של תפילין קיים, והראש הוא רק מקום לקיום המצוה, משא"כ בתפילין ובציצית בהפרדת הפרשיות מהבתים או החוטים מהבגד יש כאן הפקעה בעצם החפצא של מצוה, עי' מילואים סי' כ"א, ולכן רק בזה צידד הביה"ל דמש"ה לא יועיל דעתו להחזירם, ועי' בשו"ת בית שערים יו"ד סי' ש"ע שצידד, דלא מהני במזוזה מה שמורידה ע"ד להחזירה, דהרי עיקר הברכה נתקנה על קביעת המזוזה, ולאחר שנגמרה הקביעות שוב אזדא ליה ברכתו, ואינו דומה לציצית ותפילין שנחשב כעושה מעשה, כ"ז שלובשם ממילא נמשכה ברכתו, ולכן רק בציצית ותפילין שברכתו עדיין קיימת מהני הורדה ע"ד להחזיר, דעי"ז נמשכה ברכתו גם על לבישה השני' ע"ש.
ודבריו מחודשים, דבפשוטו, אע"פ שלא נתקנה ברכה אלא על המעשה של קביעת מזוזה, היינו רק שלא תקנו לברך אלא בשעה שעוסק במצוה, אבל לאחר שבירך ודאי דנמשכה ברכתו כל עת קיום המצוה, ואמנם דכ"ז כשלא הסיח דעתו בנתיים.
ושיעור היסח הדעת, עי' ערוה"ש סי' רפ"ט סעיף י"ד, שבאותו יום לא נחשב היסח הדעת, וכ"כ באורחות רבינו ח"ג דיני מזוזה אות ל', ובשבות יצחק עניני ברכות ס"כ בשם הגריש"א שליט"א, ולכאו' צ"ע מ"ש מציצית שאם מורידה ע"ד להחזירה לאחר שעה שעה וחצי צריך לחזור ולברך, עי' ביה"ל ס"ח סעיף י"ד בד"ה וי"א, ובאורחות רבינו ח"א ע' י"ז, וע"ע שלמי תודה עניני סוכות סי' י"ד אות ב', ויעוי' שבות יצחק שם, דכיון שיש מצוה להוריד המזוזה לבדיקה, והדרך היא שההפסקה נמשכת עד יום ויותר, כל זמן שלא היה הפסק בשינת קבע בלילה, לא חשיב היסח הדעת, וע"ש בהערה ט"ז מש"כ בשם הגריש"א שליט"א, דאם המגיה לא ישן רק הבעה"ב, י"ל דלא נחשב היסח הדעת ע"ש.
[אמנם י"ל שכיון שהבית הוא המחוייב שבמזוזה, ואינו חובת גברא בעצם, רק שהגברא חייב לקבועה בבית, א"כ כל שדעתו להחזירה לאחר הבדיקה, א"כ לא פקע חיוב הבית בהורדה זו, ואין שייך בזה היסח הדעת מחמת הגברא, שהרי סוכ"ס דעתו להחזירה לבית].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.