בית הכנסת שלנו בתקופה האחרונה נהיה מאוד עמוס והוסיפו כמה ספסלים למקומות ישיבה כך שיצא שמקומי הוא ממש בסמיכות לפתח בית הכנסת. האם אני צריך לחשוש לכך שאסור להתפלל בסמיכות לפתח?

שלום רב! בשביל לענות על שאלתך אציג תחילה את דברי הגמ' המהווים מקור להלכה זו (ברכות ח ע"א): "אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך? אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל".
היינו רב חסדא אומר שמהפסוק (משלי ח לד.) "אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי" לומדים שצריך להיכנס לבית הכנסת דרך שני פתחים (מזוזת פתחי – לשון רבים היינו ב' פתחים) והגמ' מסבירה שאין הכוונה כפשוטו שצריך לעבור דרך שני פתחים [=דלתות] אלא הכוונה היא לשיעור של ב' פתחים.
ובפירוש דברי הגמ' שצריך שייכנס אדם "שיעור שני פתחים" נאמרו כמה הסברים:
רש"י פירש – צריך שייכנס רוחב של שני פתחים לתוך בית הכנסת ולא יישב ליד הפתח (וכתב הארחות חיים ששיעור ב' פתחים הוא שמונה טפחים (כ64 ס"מ לשיטת הגר"ח נאה) כיוון ששיעור פתח אחד הוא ארבעה טפחים) ובסיבת הדבר כתב רש"י "דנראה עליו כמשוי עיכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת". כלומר שלא יחשבו שאר המתפללים שהתפילה מכבידה עליו והוא מחכה לרגע שיוכל לצאת מבית הכנסת.
המהר"ם מרוטנבורג – פירש גם כן כדברי רש"י ששיעור שני פתחים הוא שייכנס לתוך בית הכנסת כשיעור ב' פתחים ולא יישב בכניסה. אך בסיבת הדבר כתב שזהו מפני שכשיושב בפתח מביט לחוץ ואינו יכול לכוון.
הרא"ש בשם יש מפרשים כתב – שלא ימהר ויתחיל להתפלל מיד כשנכנס לבית הכנסת אלא ישהה שיעור זמן של ב' פתחים (ויש להעיר שאין זה סותר להא דאמרינן במשנה (ברכות ל ב)"חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללים" ששם הכוונה בשעה אחת היא שעה ממש של 60 דק' כי זהו דווקא בחסידים הראשונים. אבל לשאר העם די לשהות שעה מועטת ואינם צריכים שעה ממש ושעה מועטת זו היא כדי הילוך ב' פתחים כנ"ל (ראה שוע"ר סי' צ"ג ס"א).
והנפקא מינא בין השיטות: לשיטת רש"י – אם יש לו מקום קבוע בכניסה ליד הפתח אין בעיה לשבת שם דהרי אינו נראה שזה כמשאוי עליו ושהוא ממהר לצאת כי הרי זהו מקומו. משא"כ לשיטת המהר"ם מרוטנבורג – גם אם יש לו מקום קבוע ליד הפתח זה בעייתי משום שיכול להביט אל מחוץ לבית הכנסת וזה יפריע לו בכוונת התפילה. ולכן אם הפתח לא פונה לרחוב אלא למבואה וכדומה לשיטתו אין בעיה. ולשיטת הרא"ש – אין בכלל בעיה לשבת ליד הפתח כי לדעתו כוונת המימרא הוא שצריך לשהות שיעור זמן של ב' פתחים.
ופסק בשו"ע וכן כתב רבינו בשולחנו (אורח חיים סי' צ' ס"ק י"ט) שלעניין הלכה טוב לחוש לכל הפירושים. ולפי זה יוצא שהאפשרות היחידה לשבת בכניסה לבית הכנסת זהו דווקא (א) כשיש לו מקום קבוע ליד הפתח. (ב) בית הכנסת אינו פתוח לרחוב. (ג) שוהה לפני תפילתו כשיעור זמן של ב' פתחים. (וכן כתב בפירוש במגן אברהם על אתר).
(אמנם בגמ' ירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) גרסינן: "רב חסדא אמר זה שנכנס לבית הכנסת צריך ליכנס לפנים משני דלתות מה טעם אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום".
חזינן שהירושלמי למד כאפשרות שנדחתה בגמרא זו שאכן צריך לעבור שני פתחים לפני הכניסה לבית הכנסת.
ואכן בשוע"ר (הביא בשם יש אומרים את דברי המג"א ש) פסק ע"פ הירושלמי שמפרש את דברי רב חסדא כהו"א בגמרתינו (בבבלי) שצריך להיכנס לבית הכנסת דרך שני פתחים ומסיים "לכן נהגו לעשות אכסדרה (=מבואה) לפני בית הכנסת" כדי שאכן יוכל לעבור דרך שני דלתות).
ולסיכום הדברים בנוגע לשאלתך יוצא שאם אכן מקומך הקבוע בבית הכנסת הוא בסמיכות ממש לפתח הכניסה (היינו פחות מח' טפחים – 64 ס"מ) אזי; אם בית הכנסת שלכם אינו פתוח לרשות הרבים אלא יש מבואה וכדומה בכניסה לבית הכנסת אפשר להתפלל שם ללא כל חשש. אך אם הפתח פונה לרשות הרבים ואפשר לראות את העוברים ושבים וכדומה שדבר זה גורם לבלבול בתפילה כדאי לעבור למקום שאינו בכניסה כדי לחשוש לשיטת המהר"ם מרוטנבורג שגם כשיש מקום קבוע – אין להתפלל בפתח הבית הכנסת.