תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהו מקור עניין וטעם הכנסת ספר תורה, האם זהו חיוב, או מנהג. ב) האם הכנסת ספר תורה הוא רק על ספר תורה חדש, או שלגבי בית הכנסת הזה הוא חדש. ג) האם זה משנה האם כבר היה בבית כנסת ספר תורה אחר, או שהוא הספר תורה הראשון שישנו בבית כנסת זה. ד) אם צריך ספר תורה חדש דוקא, האם הוא גם בספר תורה ישן כאשר נעשה שינוי בגוף הספר, כמו הרבה תיקונים הצריכים לו.
ראשית יש לציין שהכנסת ספר תורה הוא מנהג ישראל קדום, שהיה בו ריבוי פרטים במעמד ההכנסה לכבוד התורה. כפי משפרט אדמו"ר הרייץ מליובאוויטש באגרות קודש שלו חלק ו' אגרת ה,תריב. ומביא שם בארוכה סדר המעמד במקובל מדורות קודמים, ובתוך דבריו כותב: והמנהג המקובל במדינתינו הוא אשר איזה ימים לפני הסיום והכנסת התורה לבית הכנסת, מפרסמים בכל בתי הכנסיות שבעיר, אשר ביום פלוני יתקיים בעזרת השם יתברך סיום התורה והכנסתה בבית הכנסת, ומזמינים את כל המתפללים לבא לתת כבוד לתורה, היינו גם אלו שלסבה מן הסבות כנהוג בין בעלי בתים בענייני כבוד וכדומה או קנאה ושנאה אין רוצים לבא להשתתף בסיום הספר, אבל ענין נשיאת הספר והליכתה לבית הכנסת הוא ענין כללי שהכול צריכים להשתתף בזה בשביל כבוד התורה בשעה שישאו את הספר תורה לבית הכנסת'.
והנה המנהג להכנסת ספר תורה, הוא דוקא כאשר מסיימים ספר תורה, וכהדגשת המדברים בעניין זה, מנהג סיום והכנסת ספר תורה. והוא משום קיום מצוה חשובה זו של כתיבת ספר תורה שהוא מצוה מהתורה, שעושים שמחה לגמרה של תורה.
יתירה מזו כתבו הפסוקים, שאם אדם קנה ספר תורה מהשוק שלא נכתב עבורו במיוחד, והיינו שרק אם ממנה את הסופר שליח עבורו אזי נחשב כאילו הוא עצמו כתב את הספר תורה וממילא מחוייב בהכנסה, אבל אם קנה לאחר שנכתב שוב אין זה כאילו הוא כתב, וממילא אין עושים הכנסת ספר תורה. וכפי שמבואר בספר השומר אמת הלכות קריאת התורה אות ח', שמי שקנה ספר תורה מהשוק שלא נכתב לשמו במיוחד, אזי לא אומרים פיוטים בדרך הבאתו לבית הכנסת כנהוג בכל הכנסת ספר תורה חדש.
ובמקרה שקנה ספר תורה בשותפות, אזי נחלקו הפוסקים האם מקיים בזה מצוות כתיבת ספר תורה או שאין יוצאים עד שיה א משלו מש לגמרי. כמבואר ברבי עקיבא איגר בספרו קנאת סופרים הלכות ספר תורה סימן קא. כי אין יוצאים בשותפות כי צריך שיהיה לכם. וכן הוא בערוך השולחן סימן רע סעיף יא.
אך יש פוסקים שסוברים שיוצא אפילו בשותפות ונחשב כאילו כל אחד כתב את הספר תורה בעצמו, וממילא עושים הכנסת ספר תורה, כמבואר בשפת אמת (גור) יורה דעה סימן רע. שגם בשופתות נחשב לכם, ובשאלות ותשובות בית הלוי בסימן ל.
וכתבו הפוסקים בנוגע לאדם שירש ספר תורה ישן מאבותיו, שהיה מוטעה מאוד ונתן הרב כסף בכדי לתקן אותו ורוצה להחזיר אותו לבית הכנסת בו היה, או לתת אותו לבית הכנסת חדש, אזי יש לעשות בו את הסדר של אמירת פסוקים בשירות וזמירות הנהוג בכל נתינת ספר תורה חדש כאשר מכניסים אותו לבית הכנסת, וכן לעשות סעודה לגמרה של תורה, אך לא עושים הולכה לבית המדרש על ידי תופים ומחולות כמו בספר תורה חדש ממש. שלא יטעו ויגנבו דעת הבריות שיחשבו שמדובר בספר תורה חדש ממש, ולכן גם את הסעודה יצמצמו מעט מהדרך הרגילה הנהוגה בזה, כמבואר בנטעי גבריאל הלכות הכנסת ספר תורה פרק יט אות כ', בשם הגאון שמואל וואזנר.
העולה מן האמור: שמנהג הכנסת ספר תורה הוא רק באדם שכתב (בעצמו או על ידי שליח במיוחד עבורו) – ספר תורה חדש. שכאשר מסיימים את כתיבת הספר תורה, נוהגים לעשות סדר ומעמד 'סיום והכנסת ספר תורה' כמקובל בכל מקום לפי מנהגו, – בתהלוכה וריקודים עד בית הכנסת וכו'.
ואם כתבו בשותפות (או שנכתב עבור שותפים) – נחלקו הפוסקים, והמנהג להקל בזה להחשיב כאילו נכתב עבור כל אחד מהמשתתפים במיוחד, ועושים הכנסת ספר תורה.
ואם תיקן ספר תורה ישן והוציא עליו כסף רב בכדי לתקנו, אזי ניתן לעשות בתוך בית הכנסת את פיוטים וזמירות כמקובל, וכן לעשות סעודה. אך לא ילכו עם הספר תורה ברחוב בתהלוכה עם מוזיקה – כמו בספר תורה חדש ממש, וכן יצמצמו מעט את הסעודה ממה שמקובל לעשות בדרך כלל בספר תורה חדש ממש.
