שלום, אני בת 18. לומדת במוסד חרדי. אני מקווה שזה בסדר שאני מבקשת ייעוץ, אבל אני פשוט משתגעת, יש לי תמיד מחשבות בראש, מחשבות על מה יש לי לעשות, על איזה מידות לעבוד, וכן מסתובבות מחשבות מהעבר (אני חוזרת בתשובה), זבל שנחשפתי. אני מנסה להביא את עצמי לידי שלווה, אבל זה לעולם לא קורא, הביקורת העצמית שלי הורגת אותי, אני לא מאמינה בעצמי, יש לי רגשי נחיתות וחוסר ביטחון עצמי, אני חיה בהצגה ואני לא משקפת את מי שאני באמת, כי אולי אני פשוט לא אוהבת את מי שאני, לעולם איני נותנת לעצמי לנוח, בשנה שעברה עשיתי מהפך, מבחינה דתית, השתנתי לגמרי, ובמקום לנוח ולהתבסס אני מחפשת מה עוד ולא נותנת לעצמי מנוח. אני מתפרקת. אולי זה גיל ההתבגרות, לא יודעת.. אבל המצב שלי קיצוני, אני נכנסת לדיכאונות שאני לא עומדת בשאיפות של עצמי, והם לא אפשריות, אז אני מנסה לקרוא וללמוד, והכל כ"כ יפה בתיאוריה, לא מצליחה, מנסה להקל עם עצמי ולהגיד לעצמי לאט, תזרמי קצת, אבל אני תמיד נשארת כבדה וחושבת, איך גורמים לראש לנוח, להרגע, איך להגיע לשלוות נפש? תודה רבה, בבקשה עיזרו לי, תודה.