קצת קשה לתת יעוץ פרטני על סמך מה שכתבת בלבד, ובכל זאת באופן כללי על כל פנים: אין ספק שהצעד שעשית, של חזרה בתשובה, יש לו ערך עצום, בעצם זה ששנית את אורח חייך ועשית מהפך כהגדרתך. יחד עם זאת, חשוב לזכור, שהקב"ה רוצה מאיתנו שינוי לא רק במעשים אלא גם במחשבות, והמקום של מנוחת נפש אמיתית שלווה ושמחה זה מאוד מאוד חשוב שצריך להגיע אליו. מוסבר בחסידות, כי יש יש שתי סוגים של הערכה עצמית. יש הערכה עצמית של נפש בהמית ויש הערכה עצמית של נפש אלקית. ההבדל בניהם בקצרה הוא, שהערכה עצמית של נפש בהמית היא מותנת תמיד בדברים חיצוניים. מה אחרים חושבים עליך. איך אני נתפסת בעיני הסביבה. האם אני מגיעה להשגים וליעדים שהצבתי לעצמי וכדומה. כיון שהנפש הבהמית היא קליפה במהותה. שקליפה זה משהו חיצוני, הרי גם התחושות שלה עם עצמה, תהיה תמיד מותנת בדברים חיצוניים. כמובן שזה משתנה בעולם בו האדם נמצא. בעולם לא דתי זה יכול להיות, הצלחה בלימודים חברה, קריירה וכדומה, ובעולם של קדושה זה יכול להיות הצלחה בדברים אחרים, אבל תמיד יש התניה של הסביבה, או השגים חיצוניים. הערכה עצמית של נפש אלקית, היא הערכה עצמית שלא מותנת במשהו חיצוני. הנפש האלקית מעריכה את עצמה, איך שהקב"ה מעריך אותה. וכמו שה' אוהב אותנו ללא שום תנאים, כך הנפש האלקית מרגישה בתוכה שהיא לא זקוקה לאישור של אף אחד ולא זקוקה להגיע להשגים כאלו ואחרים, אלא עצם היותה, נשמה אלקית, חלק מה', בריאה של ה', זה הדבר בעל הערך הכי עצום והכי גדול שיש לנו. התיאור שאת מתארת, מאוד מתאים להערכה העצמית החיצונית. כאילו כל הזמן זקוקים לאישור של מישהו, או לאישור גם של עצמי, של השגים וכו'. את צריכה לחזק בעצמך את המחשבות שאומרות, ה' אוהב אותי ללא תנאי. יש בי שלימות פנימית וערך עצמי שלא תלויים באישור של אף גורם, כולל לא יעדים ודברים שאני מציבה כלפי עצמי. גם אם לפעמים יש קשיים ומחשבות טורדות, צריך לזכור את מה שמוסבר בתניא, שה' אוהב אותנו דוקא בגלל שלפעמים קשה לנו. הוא מעריך את הקשיים שלנו ואת ההתמודדות שיש לנו, ויש לו אהבה אין סופית אלינו. ולכן גם אנחנו צריכים לאהוב את עצמינו ללא תנאי. ככל שתנסי לחשוב בכיוון הזה, המחשבות המפריעות ותחושת הלחץ ילכו ויפחתו ובעז"ה תגיעי יותר למנוחת הנפש. בהצלחה רבה